# Tape 2, Side B
קלטת 2ב
Source: https://ajew.org/reader/saba-tape-transcripts/1/2-b ## Segment 1
...[כשפתחת את הספר, וזה היה בדיוק כתוב בקשר לנשיא, לא? אה? כן הוא פתח את זה, אני זוכרת את זה שהוא אמר שהוא פתח, והוא אמר ש..] אני חושב שיצחק [נו] יש לו התמונה שלי ושל שזר [עם החתימה?] עם החתימה, כן [אז זה אני לא יודעת] כן, כן.. [לי אין, לי יש מה שאתה נתת, אני שלחתי לך לארצות הברית את התמונה מי בא לקחת אצלי את התמונה? ולקחתם את זה, ושם גם הייתה חתימה והיא איננה] […….] [אה?] [] [ושני מכתבים היו לי מאבא, שלושה מכתבים אורגינלים הביא לי אותם והוא לקח לי אותם ואת המכתב הזה שהוא כתב על אמא וזה כל כך נוגע לי ללב, אתה לא יכול לתאר לך] [הכל לוקחים] [שהוא כתב, כשאמא נפטרה הוא כתב לשזר מכתב] עכשיו אנחנו הולכים [אז המכתב הזה האורגינלי היה אצלי] אנחנו רוצים להפיץ את הספר.. [אבל מאיפה תיקחו את המכתבים?] "אב"י הנחל" [כן] המכתבים [קודם כל המכתבים שכבר קיימים] [כן, טוב] [אחרי זה נוסיף מה שאפשר לקבל] [יש, יש ב"אב"י הנחל" אולי קצת שינוי שמה אבל זה המכתב שאבא כתב, כשאמא נפטרה, כמה שהוא שבור ורצוץ, הוא כותב לשזר …. אז פגשתי אחר כך את שזר, וגם כי היה חולה והיו מביאים אותו לבית חולים מדי פעם לטיפול אז הוא אמר לי: "הוא הולך להדפיס את הספר" הוא אומר: "אבל מכתב כזה, אפילו אחד הסופרים הכי.. שהוא קרא בימי חייו ספרים" הוא אומר, אבל מכתב כזה הוא לא קרא, על זה שהוא קרא על אמא, שהוא כתב אליו, זה ממש...
...[When you opened the book, and it was written there exactly in connection with the President, wasn't it? Ah? Yes. He opened it; I remember that he said he opened it, and he said that...] I think Yitzchak [Nu] has the photograph of me and of Shazar. [With the signature?] With the signature, yes. [So that I don't know.] Yes, yes... [I don't have it. I have what you gave me. I sent you the photograph to the United States. Who came to take the photograph from me? And you took it, and there too there was a signature, and it is gone.] [.........] [Ah?] [] [And I had two letters from Father—three original letters; he brought them to me and he took them from me. And this letter that he wrote about Mother— and it touches my heart so deeply, you cannot imagine.] [They take everything.] [That he wrote—when Mother passed away, he wrote Shazar a letter.] Now we are going. [So this original letter was with me.] We want to distribute the book... [But where will you get the letters?] “AvI HaNachal.” [Yes.] The letters. [First of all, the letters that already exist.] [Yes, good.] [Afterward we will add whatever can be obtained.] [There is, there is perhaps a slight change there in “AvI HaNachal,” but this is the letter Father wrote when Mother passed away—how broken and crushed he is—he writes to Shazar.... Then I met Shazar afterward; and also, because he was ill, they would bring him to the hospital from time to time for treatment. So he said to me: “He is going to print the book.” He says: “But such a letter—even one of the most... a writer who had read books throughout his life...” He says, but such a letter he had never read, about what he read concerning Mother, which he had written to him; it is truly... ## Segment 2
לא שזה שבר את אבא, זה שבר לו את הלב, הוא אומר צורת הכתיבה שלו, שהיא ממש יפה הוא אומר, ……. מאוד אהב אותו הוא היה רואה אותו היה מחבק אותו, היה מחבק אותו, אז שנישק לו את היד] [סבא, סבא, אתם אמרתם לי, שהנשיא שזר פעם הייתם, הייתם במשרד שלו בבית הנשיא הוא אמר שהכיסא הזה לא בשבילו, הכיסא של הנשיא, שהוא לא ראוי אתם ראויים לכיסא של הנשיא, שהוא אמר: "אני לא ראוי", אתם תשבו על הכיסא שלו] {..} [כן?] [טוב, אני אלך, אני אגיד לך פשוט מאד החוקרים יצטרכו לעלות למעלה..] [בסדר, אנחנו ניקח, אנחנו ניקח את ציפורה בחזרה לבניין, היא רוצה לחזור..] טוב, טוב, טוב [בסדר?]... ...[סבא והחברים שרים "נַ נַ ְח נַ ְחָמ נַ ְח ָמן מאומן"] את זוכרת את הניגון הזה? [הו, הו, אבא, אבא..] כל הלילה הניגון הזה [אבא, אבא, אצלינו שרים את הניגון הזה] אה? [בליל שישי] נו [אנחנו שרים את הניגון הזה] כן? [כן] כל שבת? [אורי, אורי שר את כל.. אנחנו שרים "אסדר לסעודתא" בשבת, ו"אשת חיל" שלך] כן? [כן] ברוך השם [אצלנו בבית אוהבים את המנגינות שלך, אורי כל המנגינות, אורי זה ברסלבר חסיד] כן? [הוא כל כך אוהב, ואצלו בחדר יש גם הספרים שלך..] יש? [הוא אוהב לקרוא.. הספרים שלך] הספרים שלי [כן הוא קורא הרבה, ושמואל קורא לו: "איפה הברסלבר?"] יוא, הוא מה קורא [הוא קורא לו: "ברסלבר"] את מי? את אורי? [שמואל קורא את אורי]
It was not that this broke Father—it broke his heart, he says. His manner of writing was truly beautiful. He says, ......... loved him very much. Whenever he saw him, he would embrace him, he would embrace him, [Unclear: then ... kissed his hand].] [Saba, Saba, you told me that once, with President Shazar, you were—you were in his office at the President's Residence. He said that this chair was not for him—the President's chair—that he was not worthy. You were worthy of the President's chair; he said: “I am not worthy”; you should sit on his chair.] {...} [Yes?] [Good, I will go. I will tell you quite simply: the investigators will have to go upstairs...] [All right, we will take—we will take Tziporah back to the building; she wants to return...] Good, good, good. [All right?]... ...[Saba and the friends sing “Na Nach Nachma Nachman MeUman.”] Do you remember this melody? [Ho, ho, Father, Father...] This melody all night. [Father, Father, at our home they sing this melody.] Ah? [On Friday night.] Nu. [We sing this melody.] Yes? [Yes.] Every Shabbos? [Uri, Uri sings all... We sing “Asader LiSeudata” on Shabbos, and your “Eishet Chayil.”] Yes? [Yes.] Blessed be Hashem. [At our home they love your melodies. Uri—all the melodies; Uri is a Breslover Hasid.] Yes? [He loves them so much, and in his room there are also your books...] There are? [He likes to read... your books.] My books. [Yes, he reads a lot, and Shmuel calls him: “Where is the Breslover?”] Yoy, what does he call him? [He calls him “Breslover.”] Whom? Uri? [Shmuel calls Uri.] ## Segment 3
את אורי [כשהוא בא הביתה, יש תקליט של הברסלבר חסיד שהוא שר את המנגינות אז כל הזמן שומע את המנגינה, יש... אתה יודע את זה] כן, כן, כן [………………………………..] אבל אם.. [אבא, אם יהיה משהו, אני באה אליך בעזרת השם אבל ברוך השם הכל כבר עכשיו בסדר] […………………………………………………] ...[שלום, סבא] שלום, שלום [מה שלומך?] ברוך השם [סבא] יוא [אנחנו הגענו שלוש שעות אחרי שזה, הדבר קרה] כן [כן, זה קרה בשש וחצי בבוקר, אנחנו בתשע וחצי כבר היינו שם זה היה השגחה פרטית וגדולה, לקחנו את שמואל לאוניברסיטה] אבל, אבל עכשיו בטוחים שהילד שלהם הם.. [לא, לא נותנים להיכנס אל הבניין] לא נותנים להיכנס [עוד לא] נו, שיגמור [אז אמרתי לציפורה] שמה? [אמרתי לציפורה, שאני יכול לחיות אצל ראובן, ולהיכנס כל הזמן] כן [אני לא צריך להיות פה, אני יכול להיות אצל ראובן ולבוא לבקר] כן [עד ש.. כן] כן, כן, כן [כן, היא נמצאת פה] יש פה מקום? [יש פה הרבה מקום] כן, עד, עד שיתקנו [כן, אני יכול להיות אצל ראובן, אישתו אמרה לי מתי שאני רוצה אני יכול להיות אצלם] אתה רואה, כאילו... אתה? [כן] יש מקום בשבילך ובשבילם [אבל אם הם רוצים פרטיות, להיות משפחה, אני יכול להיות אצל ראובן ולבוא לבקר מתי שאתם צריכים אותי, אין בעיה] איפה היא? [בשירותים, בשירותים] אה אוי, אוי וי, אוי [סבא והחברים שרים "נַ נַ ְח נַ ְחָמ נַ ְח ָמן מאומן"]…
Uri. [When he comes home, there is a record of the Breslover Hasid singing the melodies, so he listens to the melody all the time; there is... you know it.] Yes, yes, yes. [..................................................] But if... [Father, if there is anything, I will come to you, with Hashem's help. But blessed be Hashem, everything is already all right now.] [........................................................] ...[Shalom, Saba.] Shalom, shalom. [How are you?] Blessed be Hashem. [Saba.] Yoy. [We arrived three hours after this—the thing happened.] Yes. [Yes, it happened at six-thirty in the morning; by nine-thirty we were already there. It was great personal providence. We took Shmuel to the university.] But, but now they are certain that their child, they... [No, they are not letting anyone enter the building.] They are not letting anyone enter. [Not yet.] Nu, let him finish. [So I said to Tziporah—] What? [I said to Tziporah that I can live at Reuven's and come in all the time.] Yes. [I do not need to be here; I can be at Reuven's and come to visit.] Yes. [Until... yes.] Yes, yes, yes. [Yes, she is here.] Is there room here? [There is plenty of room here.] Yes, until—until they fix it. [Yes, I can be at Reuven's; his wife told me that whenever I want, I can stay with them.] You see, as if... you? [Yes.] There is room for you and for them. [But if they want privacy, to be a family, I can be at Reuven's and come visit whenever you need me; there is no problem.] Where is she? [In the bathroom, in the bathroom.] Ah. Oy, oy voy, oy. [Saba and the friends sing “Na Nach Nachma Nachman MeUman.”]... ## Segment 4
...כי כשרואים פלאות כאלה, מעשיות כאלה, שיחות כאלה הם, הם מרגישים שהם חמורים כן, שהעיקר הישועה רבי נחמן מעשיות כאלה עוד לא היה בעולם, ואין, אין, לא, כזה {אין}, מעשיות כאלה של "בעל תפילה", ושבע, ו"שבע בעטליר'ס" מה?, וכל, וכל מעשה וכל סיפור זה, זה כל דיבור הוא, הוא הוא קבלה חדשה שלא נתגלה עדיין בעולם סודות התורה כאלו שעדיין לא היה בעולם, וכולם, כל זה בשבילנו אנחנו חולים כאלו, אנחנו צריכים רפואות כאלו חדשים {….}, יהיה רק רבינו על כן, על כל פנים אנחנו צריכים להתחזק לא ליפול ולהתחדש ולהתחזק וללמוד ספרי רבינו תמיד לא בשביל בקיאות, רק בשביל לעבוד השם בזה, כן עם כל תורה, עם כל מעשה, עם כל שיחה מרבינו, זה, זה שורש של כל התורה, כן זה לא אנחנו אומרים זה, רבינו הקדוש גילה את זה, ואם הוא אמר אז "הלכתא כרב נחמן והלכתא כרב נחמן והלכתא כנחמני" הוא, הוא אמר, הוא גילה את זה, כן הוא ידע שאנחנו אין לנו שום מקום שיוכל לעזור לנו, רק, רק הוא בעצמו רבי, הרבי האמת "ר'אש ב'ני י'שראל" הבעל הבית שלנו, הבעל הבית של העולם, של כל העולם והוא הוריד וגילה בעולם חכמה כזה שעדיין לא נתגלה בעולם "כולם בחכמה עשית" אוי, חכמה כזה שעדיין לא היה בעולם, חכמה.. קדושה כזה, קדושה עליונה כזה עדיין לא נתגלה בעולם רבינו והאר"י הקדוש הוא אומר שהמשיח יהיה יותר גדול ממשה רבינו ומכל הצדיקים אתה ראית את זה? [לא]
...Because when one sees such wonders, such stories, such conversations, they—they feel that they are donkeys. Yes, that the main salvation is Rebbe Nachman. Such stories have never yet existed in the world, and there are none—there are none, no, no such {there are none}—such stories, of “The Master of Prayer,” and seven, and “The Seven Beggars.” What? And every—and every tale and every story, it—it—every word is—is— it is a new Kabbalah that has not yet been revealed in the world. Such secrets of Torah as have not yet existed in the world; and all of them, all this, is for us. We are so sick; we need such new remedies. {....}, there will be only Rabbainu. Therefore, in any case, we must strengthen ourselves not to fall, and renew ourselves and strengthen ourselves and always study Rabbainu's books— not for the sake of proficiency, but only in order to serve Hashem through them, yes. Every Torah teaching, every tale, every conversation from Rabbainu—it, it is the root of the entire Torah, yes. We are not the ones saying this; the holy Rabbainu revealed it. And if he said it, then “the halachah follows Rav Nachman, and the halachah follows Rav Nachman, and the halachah follows Nachmani.” He—he said it; he revealed it, yes. He knew that we have nowhere at all that could help us—only, only he himself. Rebbe—the true Rebbe—“Rosh Bnei Yisrael,” our master of the house, the Master of the world, of the whole world. And he brought down and revealed in the world such wisdom as had not yet been revealed in the world. “You made them all with wisdom.” Oy, such wisdom as had not yet existed in the world, wisdom... Such holiness, such supreme holiness, had not yet been revealed in the world. Rabbainu—and the holy Ari says that Mashiach will be greater than Moshe Rabbainu and all the tzaddikim. Have you seen this? [No.] ## Segment 5
כן, כן, זה בכתבי, ב"כתבי האר"י הקדוש", כן אנחנו צריכים למסור נפשנו לצאת מהעוונות העיקר הייסורים והעיקר הצער ו.. זה אין, אין יסורים יותר גדול מעוונות, זה לא שייך לישראל, רק להגויים העוונות, תאוות, זה רק להגויים אנחנו "אשר בחר בנו מכל העמים" ואנחנו.. עכשיו זמן, זמן.. קירבת הגאולה, כן אז.. ורואים, רואים אנחנו איך שהעולם שמשוקע כל כך בהתאוות, ורבינו כותב ההפך הם כולם כל העולם ממשיכים עצמם לרבינו הקדוש כל החילונים וכל, כל... "רבי נחמן, רבי נחמן, רבי נחמן", כן הם היו צריכים לברוח.. [לברוח] הם היו צריכים להתרחק מה, מה זה? הוא אומר שהעיקר.. כסף זה כלום, כבוד זה כלום, רק לעבוד השם? היו צריכים כולם להתרחק, לברוח, כן והם כולם מעריכים אותו ואוהבים אותו הוא.. ואומרים: "רק רבי נחמן!" [ככה אומרים החילונים?] אה? [ככה אומרים החילונים?] כן!, זה, זה דבר ידוע ומפורסם, כן [...] כל העולם, כל.. הם אומרים שצריכים, צריכים לחקור המעשיות [אה..] לראות מה שזה מה מעשיות כאלה, עוד לא היה בעולם וגם כן התורות והשיחות של רבינו זה עניינים פלאות כאלה, עניינים פלאות כאלה שעדיין לא נתגלה בעולם והכל בשבילנו, בשביל אנחנו צריכים לצאת מבית האסורים מ.. אנחנו צריכים, אנחנו משוקעים במה שמשוקעים, וצריכים לצאת מכל זה, כן שום, שום דבר לא יכול לעזור לנו, רק רבינו רבי נחמן, {אני} כל דיבור ודיבור שהוא גילה, הוא כל תקוותנו וכל חיותנו וכל החיות של כל העולם
Yes, yes, it is in the writings, in “the writings of the holy Ari,” yes. We must give our lives to emerge from sins. The main suffering and the main sorrow, and... There is—there is no suffering greater than sins. That does not belong to Israel, only to the nations. Sins, desires—that is only for the nations. We—“Who has chosen us from all the peoples.” And we... now is the time, the time... the nearness of the redemption, yes. So... and we see, we see how the world is so immersed in desires; and Rabbainu writes the opposite: they all—the entire world—draw themselves to the holy Rabbainu. All the secular people and all, all... “Rebbe Nachman, Rebbe Nachman, Rebbe Nachman,” yes. They should have fled... [Fled.] They should have distanced themselves. What—what is this? He says the main thing... money is nothing, honor is nothing, only serving Hashem? They should all have distanced themselves, fled, yes. Yet they all esteem him and love him; they... and say: “Only Rebbe Nachman!” [That is what the secular people say?] Ah? [That is what the secular people say?] Yes! It—it is a known and publicized fact, yes. [...] The whole world, all... They say that the stories must—must be investigated, [Ah...] to see what it is. What—such stories have never yet existed in the world. And also Rabbainu's Torah teachings and conversations— they are such wondrous matters, such wondrous matters as have not yet been revealed in the world. And everything is for us, because we need to leave the prison. From... we need—we are immersed in whatever we are immersed in, and we need to emerge from all this, yes. Nothing, nothing can help us—only Rabbainu, Rebbe Nachman, {I}. Every single word he revealed is all our hope and all our vitality and all the vitality of the whole world. ## Segment 6
אוי וי, אם היינו זוכים.. היינו יכולים להיות, להתחדש ולהיות בני אדם לא כמו העולם עכשיו, זה לא עולם, זה לא בני אדם, זה מין בהמות שהולכים על, על שני רגליים העיקר החכמה היא, היא התורה והצדיק האמת לא כמו שאנחנו חושבים, אם אנחנו לומדים, יכולים ללמוד יש בתורה שני, שני סמים, סם, סם חיים, וסם מוות יכולים ללמוד, להיות למדן גדול, וללמוד להפך, כן, בלי.. כן, בלי הצדיק כן, מה שזה.. נו, נו, יבוא זמן, כן, כל זמן שרבינו הקדוש נתפרסם יותר בעולם, אז זה התקרבות הגאולה יש ב"ספר המידות" אומר רבינו: "ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיקים!" בהתקרבות לצדיקים, מי זה הצדיקים? רבינו הקדוש ואנשיו, כן, זהו אוי, מה שזה? אוי, אוי, אוי על כל פנים אנחנו צריכים לבטל דעתנו לגמרי נגד רבינו נגד רבינו הקדוש, נגד התורה, כן ולמסור נפשנו לקיים התורה ולהכניס לתורה ולהכניס אמונה, כן לא, לא להסתכל על העולם, על... כל העולם הוא, הוא עולם כזה היום ש.. עולם של, של משוגעים, של רשעים, של.. עולם כזה אבל יש כבר מתקן שיכול לעזור, שיכול להוציא, כן אז הרפואה והישועה הוא רק רבינו "ר'אש ב'ני י'שראל" הרב"י, רבינו הוא הרבי של כל ישראל, "ר'אש ב'ני י'שראל" ראשי תבות רב"י, כן, כן מה זה רבי? הוא מלמד עם התינוק כמו.. עם, עם הילד הוא מודיע לו מה, מה זה 'פתח' ומה זה 'קמץ' ומה זה 'בראשית', ומה זה 'גמרא' הוא, הוא, הוא, הוא מפתח אותו ומכניס בו רוח נשמה חדשה
Oy voy, if we had merited... we could be—renew ourselves and become human beings. Not like the world now; this is not a world, these are not human beings. It is a kind of animals walking on—on two feet. The main wisdom is—is the Torah and the true tzaddik. Not as we think: if we study, we can study. There are two—two potions in the Torah: a potion—a potion of life, and a potion of death. One can study, become a great scholar, and study toward the opposite, yes, without... yes, without the tzaddik. Yes, what this is... Nu, nu, a time will come, yes. As the holy Rabbainu becomes more publicized in the world, that is the approach of the redemption. In “Sefer HaMiddot” Rabbainu says: “The coming of Mashiach depends on closeness to the tzaddikim!” On drawing close to the tzaddikim. Who are the tzaddikim? The holy Rabbainu and his people, yes; that is it. Oy, what is this? Oy, oy, oy. In any case, we must completely nullify our opinion before Rabbainu— before the holy Rabbainu, before the Torah, yes— and give our lives to fulfill the Torah, to bring ourselves into Torah and to bring in emunah, yes. Not—not to look at the world, at... The whole world is—is such a world today that... a world of—of madmen, of wicked people, of... such a world. But there is already a rectifier who can help, who can bring one out, yes. So the cure and salvation is only Rabbainu, “Rosh Bnei Yisrael,” the Rebbe, Rabbainu. He is the Rebbe of all Israel. “Rosh Bnei Yisrael”—the initials spell Rebbe, yes, yes. What is a Rebbe? He teaches the little child, as... with—with the child. He tells him what—what a patach is and what a kamatz is, and what “Bereishit” is, and what “Gemara” is. He—he—he—he opens him up and instills in him a new spirit and soul. ## Segment 7
[אחד החברים מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו"] אמן, מתי באת? היום? [יום ראשון] אה? [בלילה יום ראשון] היום? [יום ראשון בלילה] אתמול, אה אנחנו צריכים להיות גיבורים, גיבורי המלחמה להתגבר על כל, על כל.. לא להסתכל על כל העולם רק מה, רק מה שאנחנו זוכים להרגיש את לבבו, איזה דיבור מרבינו נו, יוא, אין לך מנורה? [יש נורה, אבל זה לא..] אה [אני יעשה אחד אחר] אה, אולי תקרא את השכן? [כן, הוא לא בבית] אה? [הוא לא בבית, הלכתי] הוא לא בבית [הוא יבוא יותר מאוחר, אישתו תגיד לו] אה, אוי, אוי וי העיקר אנחנו צריכים לבטל חכמתנו ודעתנו ושכלנו, לבטל לגמרי רבינו הקדוש רבי נחמן הוא השורש והעיקר של התורה, של האמונה, של כל חיותנו, זהו, וזה יהיה אנחנו לא.. אני זוכר שהיה איסור ללמוד בספרי ברסלב פחדו לנגוע בספר ברסלב, אני ראיתי את זה כן, וברוך השם היום יכולים ללמוד בכל מקום זה, זה סימנים על הגאולה [אני רציתי לשאול, מי שהוא לומד כל היום תורה מי שהוא לומד כל היום תורה, כמה שעות צריך ללמוד לרבינו? יש שעות, או יש..] מי שהוא מחפש אמת, השם יתברך מאיר לו הכל מה שהוא צריך שיעשה הכל מה שהוא צריך, כן אוי.. כן אני ראיתי שיש בעולם גבורה כזה, שאני ישבתי בישיבה ולמדתי בישיבה ספרי ברסלב "ליקוטי מוהר"ן", "ליקוטי הלכות" ו"ליקוטי תפילות", ותהלים וראיתי שאין פחד, אני הייתי יחיד, והם היו כולם מתנגדים ורודפים
[One of the friends recites the blessing “Shehakol nihyeh bidvaro.”] Amen. When did you arrive? Today? [Sunday.] Ah? [Sunday night.] Today? [Sunday night.] Yesterday, ah. We must be warriors, warriors of the battle, to overcome everything, everything... not to look at the entire world. Only what—only what we merit to feel his heart, some word from Rabbainu. Nu, yoy, don't you have a lamp? [There is a bulb, but it does not...] Ah. [I will make another one.] Ah, perhaps call the neighbor? [Yes, he is not at home.] Ah? [He is not at home; I went.] He is not at home. [He will come later; his wife will tell him.] Ah, oy, oy voy. The main thing is that we must nullify our wisdom and our opinion and our intellect—nullify them completely. The holy Rabbainu, Rebbe Nachman— he is the root and the main thing of the Torah, of emunah, of all our vitality. That is it, and that is how it will be. We do not... I remember there was a prohibition against studying Breslov books. They were afraid to touch a Breslov book; I saw it. Yes, and blessed be Hashem, today one can study them everywhere. These—these are signs of the redemption. [I wanted to ask: someone who studies Torah all day— someone who studies Torah all day—how many hours must he study Rabbainu? Are there set hours, or is there...?] Someone who searches for truth—Hashem, blessed is He, illuminates for him everything he needs, so that he will do everything he needs, yes. Oy... yes. I saw that there is such heroism in the world: I sat in the yeshivah and studied Breslov books in the yeshivah— “Likutey Moharan,” “Likutey Halachot,” and “Likutey Tefillot,” and Psalms— and I saw that there was no fear. I was alone, and they were all opponents and persecutors. ## Segment 8
ואני היה לי גבורה כזה שאין בעולם, הם התפלאו מאד, איך אני מחזיק מעמד וגם אם האדם, אם האדם מחפש אמת אז הוא זוכה, השם יתברך פותח את עיניו והוא רואה האמת ויודע איך להתנהג, איך.. מה לעשות, איך לתקן הכל, ואיך לחזור.. להשם יתברך ולתורה, לאמונה, להאמת, זה.. כל העולם הולכים, רצים והולכים, מסתובבים, אבל זה לא, לא בני אדם בני אדם יש להם ידיים ורגליים ופה, כן הכל, וזה מין, מין בהמות כאלו, כן ככה אומר רבינו הקדוש בהתורה "כי מרחמם ינהגם", כן הגמרא אומרת: "אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" רוח שטות זה הפך החכמה והפך הדעת מאין באים לעוונות? רבינו הקדוש אומר: "אז זה לא שייך לנו, רק לגויים" אז איך אנחנו יכולים חס ושלום ליפול לעוונות ולעשות עוונות? זה לא שייך לנו, זה לא שלנו, כן זה חסר הדעת, כן הם לא יוכלו לב חדש "אתה הראת לדעת כי השם הוא האלוקים" אוי, אוי, אוי וי אני, אני רוצה ואני מבין שאני צריך תמיד להודות ולהלל להשם ש.. שעשה לי נס, איש יחיד לבד נגד כל העולם, כן האבא והאמא והמשפחה וכל העיר וכל, וכל העולם איך אני הייתי בשפלות ובביזיון כזה, שאם היית אז היה קשה לך איך אני, איך אני נמצא בעולם? איך אני חי? אי אפשר לתאר, אי אפשר, אין, אין דיבורים לדבר ולתאר מה, מה שסבלתי וברוך השם אני רואה עכשיו שזה טוב, זה טוב מאד אני מתגעגע ואומר: "הלוואי שהייתי סובל יותר" אבל עכשיו אני, אם אני משלם מליונים, אין, עבר הזמן
And I had such heroism as does not exist in the world. They were very astonished: how do I hold my ground? And also, if a person—if a person searches for truth, then he merits; Hashem, blessed is He, opens his eyes, and he sees the truth and knows how to conduct himself, how... what to do, how to repair everything, and how to return... to Hashem, blessed is He, and to Torah, to emunah, to truth. This... The entire world goes, runs, and goes, wanders about, but they are not—not human beings. Human beings have hands and feet and a mouth—yes, everything—and this is a kind, a kind of animals like these, yes. So says the holy Rabbainu in the Torah “Ki merachamam yenahagem,” yes. The Gemara says: “A person does not commit a transgression unless a spirit of foolishness enters him.” A spirit of foolishness is the opposite of wisdom and the opposite of da'at. Where do sins come from? The holy Rabbainu says: “So this does not belong to us, only to the nations.” Then how can we, Heaven forbid, fall into sins and commit sins? It does not belong to us; it is not ours, yes. It is a lack of da'at, yes. [Unclear: they will not be able... a new heart.] “You were shown to know that Hashem is God.” Oy, oy, oy voy. I—I want, and I understand, that I must always thank and praise Hashem, who... who performed a miracle for me: one lone man against the whole world, yes. Father and Mother and the family and the whole city and all—and the whole world. How I was in such lowliness and disgrace, that if you had been there then, it would have been hard for you: how am I—how am I in the world? How am I alive? It is impossible to describe; impossible. There are—there are no words to speak and describe what—what I suffered. And blessed be Hashem, now I see that it was good; it was very good. I yearn and say: “If only I had suffered more.” But now, even if I pay millions—no, the time has passed. ## Segment 9
אוי וי, הכבוד והגאווה והכסף זה.. זה.. זה מחשיך העיניים והוא.. ונופלים, כן אבל מי שמחפש אמת, הו, הוא לא מפחד משום, משום דבר, הוא אין לו שום פחד, הוא.. [מי שרוצה להתקרב לרבינו, מי שרוצה להתקרב לרבינו איזה ספר..?] מה? [הוא רוצה להתקרב לרבינו, מה ללמוד?] [איזה ספר במיוחד בהתחלה?] רק לא לעשות רע, רק לעשות הכל רצון השם יתברך אז כל מה שלומדים, אפילו, מה שלומדים כל הספרים הכל מאיר רבינו הקדוש, ומוצאים בכל דיבור של התורה, מה שאנחנו צריכים איך לחיות ואיך לתקן ואיך להתקרב להשם יתברך "רחמנא ליבא בעי", העיקר הלב, רבינו הקדוש אמר: "תנו לי את לבכם, ואני הוליך אתכם בדרך חדש" לבכם, את הלב אוי וי, מה זה? מה? איפה אנחנו? יש, יש בעולם, יש.. נמצא בעולם אור כזה, שהוא כל חיותנו ותקוותנו ואנחנו צריכים למסור נפשנו לא לעזוב את זה להכניס בליבנו, ולא להסתכל על כל העולם, כן מי זה העולם? רבינו הקדוש, השם יתברך, רבינו הקדוש, התורה, זה העולם חוץ מזה אין עולם הו, אוי.. צריכים לדבר רק בזה בכל פעם שאנחנו זוכים לראות עצמנו ולדבר, צריכים לדבר רק מזה כל אחד, כל אחד מה שזכה למצוא בדברי רבינו, איך לתקן ואיך להתחדש ואיך להתחזק לדבר רק מזה עם, עם החברים ועם, ועם כל העולם, כן כי השקר אין לו, אין לו, אין לו קיום, אין לו.. כן [הספר הראשון שהוא למד זה "השתפכות הנפש"] השקר אין לו כלום [מה?] הוא {{…..}}
Oy voy, honor and pride and money, it... it... It darkens the eyes, and he... and they fall, yes. But someone who searches for truth—oh, he is not afraid of any—anything; he has no fear at all; he... [Someone who wants to draw close to Rabbainu—someone who wants to draw close to Rabbainu—which book...?] What? [He wants to draw close to Rabbainu; what should he study?] [Which book especially at the beginning?] Only not to do evil; only to do everything that is the will of Hashem, blessed is He. Then whatever one studies—even, whatever books one studies— the holy Rabbainu illuminates everything, and one finds in every word of Torah what we need: how to live and how to repair and how to draw close to Hashem, blessed is He. “Rachmana liba ba'i”—the main thing is the heart. The holy Rabbainu said: “Give me your hearts, and I will lead you on a new path.” Your hearts—the heart. Oy voy, what is this? What? Where are we? There is—there is in the world, there is... present in the world such a light, which is all our vitality and hope, and we must give our lives not to abandon it, to bring it into our hearts, and not look at the whole world, yes. Who is the world? The holy Rabbainu, Hashem, blessed is He, the holy Rabbainu, the Torah—that is the world. Apart from this, there is no world. Oh, oy... We must speak only about this. Whenever we merit to see ourselves and speak, we must speak only of this. Each one, each one—what he merited to find in Rabbainu's words, how to repair, how to renew oneself, and how to strengthen oneself— to speak only of this with—with the friends and with—and with the whole world, yes. Because falsehood has no—has no—has no existence; it has no... yes. [The first book he studied was “Hishtapchut HaNefesh.”] Falsehood has nothing. [What?] He {{.....}}. ## Segment 10
[הספר הראשון הוא מצא בפח זבל “השתפכות הנפש”] כן, יגיע הזמן, יגיע הזמן.. [רבי ישראל, אמרתי לו..] ומי שרוצה עכשיו, יש לו כבר התורות כאלה, תפילות כאלו ודיבורים כאלו מצדיק כזה שהוא, שהוא משנה, משנה הטבע, משנה כל העולם, הוא, הוא.. "יש עניין שנתהפך הכל לטובה" הוא מהפך הכל לטובה [רבי ישראל?] מה? [אמרתי לו שהספר הראשון שלך זה "השתפכות הנפש"] אה? אני לא.. [הספר הראשון שמצאתם של רבינו, היה "השתפכות הנפש"] יוא, בפח, בפח זבל, זה היה בפח זבל [כן] ובעל הספר אמר לי, זה הספר שלי, סימן? שמצאת אותו בפח זבל ואני לקחתי את זה הספר, רק השם של הספר עשה עלי רושם גדול אז לא נתתי לגניזה, רק אני למדתי בזה, הם {…..} להוציא, לא ידעתי שזה ברסלב אז באו וראו שאני לומד, הם ידעו שזה ברסלב "מה זה? מה, מה אתה עושה? אתה לומד בספר ברסלב?” אני כבר טעמתי מה שזה הספר, אמרתי: "כן, אני לומד, אני אלמוד ספרי ברסלב, אני עוזב כל העולם, זה כל חיותי", כן אז בא, בא בעל הספר ואמר לי: "איזה שפל, אתה, אתה חצוף כזה נגד כל האדמורי"ם? זה הספר שלי, תן לי הספר!", אמרתי לו: "אני מצאתי בפח זבל, זה מן ההפקר, זה שלי" אז הוא אמר שלי, וגם אני אמרתי שלי, והוא לחם אתי ולקח ממני את הספר ונשארתי בלי, בלי הספר אוי וי.. אבל, אבל נודע לי חדשות, שיש ספרי ברסלב שאסור ללמוד בהם כן, ואני חפשתי ספרי ברסלב ולא מצאתי, לא, ולא הדפיסו ולא היה לי, לא היה להשיג
[The first book he found in a garbage bin was “Hishtapchut HaNefesh.”] Yes, the time will come, the time will come... [Rebbe Yisrael, I told him...] And whoever wants now already has such Torah teachings, such prayers, and such words from such a tzaddik, who—who changes, changes nature, changes the whole world; he—he... “There is a matter whereby everything is turned to good.” He turns everything to good. [Rebbe Yisrael?] What? [I told him that your first book was “Hishtapchut HaNefesh.”] Ah? I don't... [The first book of Rabbainu that you found was “Hishtapchut HaNefesh.”] Yoy, in a bin, in a garbage bin; it was in a garbage bin. [Yes.] And the owner of the book said to me, “The book is mine.” Proof? That you found it in a garbage bin. And I took this book; the name of the book alone made a great impression on me. So I did not give it to the genizah; rather, I studied it. They {.....} to take it out; I did not know it was Breslov. Then they came and saw me studying; they knew it was Breslov. “What is this? What—what are you doing? You are studying a Breslov book?” I had already tasted what the book was. I said: “Yes, I am studying; I will study Breslov books. I am abandoning the whole world; this is all my vitality,” yes. Then the owner of the book came—came—and said to me: “How lowly! You—you are so insolent against all the rebbes? This is my book; give me the book!” I said to him: “I found it in a garbage bin; it is ownerless property; it is mine.” So he said it was his, and I too said it was mine, and he fought with me and took the book from me. And I was left without—without the book. Oy voy... But—but I learned something new: that there are Breslov books that are forbidden to study. Yes, and I searched for Breslov books and did not find any; no—and they were not printed, and I had none; they could not be obtained. ## Segment 11
עד שהשם יתברך עזר לי, ונתן לי את, את רבי ישראל קרדונר והוא כבר נתן לי הספרים {במהרה} אוי וי, צריכים לדבר בזה יומם ולילה, לא לישון ולא לאכול, "אין לי זמן".. צריכים לרחם על בנינו ועל דורותינו ועל עצמינו ולדבר רק בזה, "מי האיש החפץ חיים" מי שרוצה להסתכן ולהיות, ולהיות עבד להשם ולעבוד השם באמת אז זה רק רבינו, זה צריכים להודיע לכל העולם ואנחנו רואים שכל העולם הם מבינים את זה, הם, הם ממשיכים עצמם לרבינו, כן, {{}} אוי, אוי.. כמה הייתי אכזרי, האבא שלי היה לו הגהינום בזה העולם הוא היה עיור בשתי עיניו, ועני כזה ובשפלות כזה, ואני הייתי בבית כזה ויש לי ניסים איך, איך נשארתי בחיים בעניות כזה, כן לא היה לי איזה לחם, אני רציתי איזה טיפה, טיפה, טיפה של שמן זית אני בכיתי "תן לי עוד טיפה" אז האמא צעקה עלי: "אבל אני צריך את השמן בשביל שבת!" וברוך השם אני עמדתי.. האבא בכה לפני: "אני האבא שלך, אני, אני יודע כי אתה עוד, עודך צעיר, אתה לא, לא מבין ברסלב לא.. שום שידוך לא, לא ירצה אותך, ואתה עני, אין לך כסף, ואיך.. מה שאתה עושה" הוא בכה, הוא והאמא, כן, והאחים בכו אותי ואני הייתי אכזרי על האבא ועל האמא, ואמרתי: "רק ברסלב!" עכשיו אני רואה איך נראים השקרנים, כן, איך נראים, איפה הם, כן לא נשאר לעולם כלל, רק ספרי ברסלב זה, זה בורא עולם חדש, כל דיבור של רבינו ואנחנו צריכים למסור נפשינו על זה ולהכניס בליבנו ובלב זרעינו ודורותינו, ולדבר תמיד רק בזה איך זוכים לצאת מן, מן העוונות ומן התאוות
Until Hashem, blessed is He, helped me and gave me—gave me Rebbe Yisrael Kardoner, and he already gave me the books. {Quickly.} Oy voy, we must speak about this day and night, not sleep and not eat—“I have no time”... We must have compassion on our children and our generations and ourselves, and speak only of this: “Who is the man who desires life?” Whoever wants to risk himself and be—and be—a servant of Hashem and truly serve Hashem, then it is only Rabbainu; this must be made known to the whole world. And we see that the whole world understands this; they—they draw themselves to Rabbainu, yes, {{}}. Oy, oy... How cruel I was. My father had Gehinnom in this world. He was blind in both eyes, and so poor and in such lowliness, and I was in such a home. And it is miraculous that—how I remained alive in such poverty, yes. I did not have any bread. I wanted some drop—a drop, a drop—of olive oil. I cried, “Give me one more drop.” Then Mother shouted at me: “But I need the oil for Shabbos!” And blessed be Hashem, I stood firm... Father cried before me: “I am your father. I—I know that you are still—still young; you do not—do not understand. Breslov will not... no match will—will want you, and you are poor, you have no money, and how... what are you doing?” He cried, he and Mother, yes, and my brothers cried over me. And I was cruel toward Father and Mother, and said: “Only Breslov!” Now I see what the liars look like, yes, what they look like, where they are, yes. Nothing remains in the world at all, only the books of Breslov. This—this creates a new world, every word of Rabbainu. And we must give our lives for it and bring it into our hearts and into the hearts of our offspring and our generations, and always speak only of this: how one merits emerging from—from sins and desires. ## Segment 12
איך זוכים לתקן, הכל, כח רבינו הקדוש הוא גילה לנו שהוא יכול לעזור לנו, כן שהוא יכול לתקן אותנו כמו שאנחנו אוי, אוי, אוי אוי, כל תורה שגילה רבינו בעולם, כל דיבור שגילה בעולם זה כל, כל חיותנו ותפארתנו, כן, זהו ואנחנו צריכים לרחם על עצמינו ועל דורותינו ועל זרעינו ועל דורותינו להודיע לכולם, לכל העולם, שיש עכשיו בדורות אלו, בחושך הזה יש כבר אור כזה שהוא יכול לעזור לנו, להוציא אותנו מן העוונות ומן התאוות ולתקן הכל, כן אוי, אוי, אוי {{זה אני, כן}}.. רב אהרון לוריא הוא היה יחסן מפורסם והיה למדן ו.. כן אז אני הייתי שכנים אתו בישיבה, והוא ראה מה שאני סובל, אז הוא היה לו קנאה עלי אז הוא, הוא לקח ממני ספר, ספר "ליקוטי מוהר"ן" ונכנס לחדר שלו בישיבה ולמד ולמד ב"ליקוטי מוהר"ן" אז נעשה רעש גדול בישיבה "אהרון לוריא לומד…" ואמרו לו: "מה אתה עושה?" אז "אני, אני, אני צריך, אני רוצה ללמוד רק ספרי ברסלב, יהיה מה שיהיה", אז סיפרו להרב רב משה קלירס ורב מוטל, אז.. והגבאים של הישיבה, אז אמרו לו: "טוב, אתה רוצה להיות ברסלב? אתה יכול להיות, רק תדע שאתה תקבל משכורת כמו ישראל בער תשאל אותו כמה הוא מקבל, שני לירות לחודש אנחנו, אתה תקבל שני לירות לחודש, כמו ישראל בער" אז הוא אמר לי: "איך אפשר, איך אפשר להתקיים? גם אני, אני מקבל עשרים לירות לחודש ולא מספיק לי מה אניאעשה עם שני לירות? אז אי אפשר"
How one merits repairing everything—the power of the holy Rabbainu. He revealed to us that he can help us, yes, that he can repair us just as we are. Oy, oy, oy. Oy, every Torah teaching Rabbainu revealed in the world, every word he revealed in the world— this is all—all our vitality and our glory, yes; that is it. And we must have compassion on ourselves and our generations and our offspring and our generations, to make known to everyone, to the whole world, that now, in these generations, in this darkness, there is already such a light that can help us, bring us out of sins and desires, and repair everything, yes. Oy, oy, oy. {{This is me, yes}}... Rav Aharon Luria was of renowned lineage and was a scholar, and... yes. So I was his neighbor in the yeshivah, and he saw what I suffered, and he was envious of me. So he—he took from me a book, the book “Likutey Moharan,” and entered his room in the yeshivah and studied, and studied “Likutey Moharan.” Then a great commotion arose in the yeshivah: “Aharon Luria is studying...” And they said to him: “What are you doing?” So: “I—I—I must, I want to study only Breslov books, come what may.” Then they told the rabbi, Rav Moshe Klirs, and Rav Motl, and... and the yeshivah trustees. So they told him: “Fine, you want to be Breslov? You can be, but know that you will receive a stipend like Yisrael Ber. Ask him how much he receives: two lirot a month. We—you will receive two lirot a month, like Yisrael Ber.” Then he said to me: “How is it possible, how is it possible to survive? Even I—I receive twenty lirot a month and it is not enough for me. What will I do with two lirot? So it is impossible.” ## Segment 13
אז הוא אמר לי בכל פעם שראה אותי: "אני מקנא אותך, כן, אני לא, לא יכולתי לעמוד בניסיון" ואני היה לי שני לירות לחודש, ורקדתי כל הלילה ונסעתי למירון ולירושלים והיה לי, והיה לי חיים טובים העיקר הייתי להשם יתברך, אה.. אה.. {...}… ...עם העולם, שלא יכול להתפלל ולא, ולא.. אה, אוי וי, אוי וי מי יכול לשער? מי יכול לספר? מי יכול לספר? כמה שאני אספר עוד לא, עוד לא.. אי אפשר להרגיש מה שעבר עלי אני לא היה לי כסף, והייתי צריך לחתן את ציפורה, נו, סבל, רק סבל מן השוק אבל אדם כזה כמו שמואל, זה אין, אין, מי יתן לי חתן בשביל הבת שלי? כן שמואל היה לו שם גדול, הוא בעל מח גדול [רגע, משהו בדלת, סבא] אה?… ...{….} […..] בכל חודש, מגרשים את הילדים שלי מהבית ספר "לא הבאת כסף, אם אין כסף אין בית ספר!", כן וכל הבנות שלי לא יודעים להתפלל, לא יודעים ל.. [……………………………………………………………………….] שמואל היה לו שם גדול וכל הרבנים וכל העשירים של ירושלים, רצו את שמואל בשביל הבת שלהם כן, והוא לא, לא רצה לשמוע, הוא ראה את זה, את זה, זאת וזאת אז לא, לא, לא נראה בעיניו, עשירים, רבנים ומפורסמים היה איש אחד בבית שלי, קרוב של שמואל, קרוב הוא אמר לי, הוא ידע שיש לי ציפורה, שיש לי בת להתחתן אז הוא, הוא אומר לי: "אני, אולי שמואל יהיה שידוך טוב בשבילכם?" ואני מסתכל עליו, הוא לא מכיר אותי ולא יודע שאין לי.. איך, איך, איך? מה? מה זה? שמואל?
Then every time he saw me he said: “I envy you, yes. I could not—could not withstand the test.” And I had two lirot a month, and I danced all night and traveled to Meron and Jerusalem, and I had—and I had a good life. The main thing was that I belonged to Hashem, blessed is He, ah... ah... {...}... ...with the world, that he cannot pray and not—and not... Ah, oy voy, oy voy. Who can estimate it? Who can tell it? Who can tell it? However much I tell, it still does not—it still does not... It is impossible to feel what I went through. I had no money, and I needed to marry off Tziporah. Nu, suffering—only suffering from the market. But a person like Shmuel—there is none, none. Who would give me a groom for my daughter? Yes. Shmuel had a great name; he had a great mind. [One moment, something is at the door, Saba.] Ah?... ...{....} [.....] Every month they expelled my children from school. “You did not bring money; if there is no money, there is no school!” Yes. And all my daughters do not know how to pray, do not know how to... [........................................................................................] Shmuel had a great name, and all the rabbis and all the wealthy people of Jerusalem wanted Shmuel for their daughter. Yes, and he did not—did not want to listen. He saw this one, this one, that one and that one, but no, no, no; they did not find favor in his eyes—wealthy people, rabbis, and famous people. There was one man in my house, a relative of Shmuel, a relative. He told me—he knew I had Tziporah, that I had a daughter to marry off— so he—he says to me: “I—perhaps Shmuel would be a good match for you?” And I look at him; he does not know me and does not know that I have nothing... How, how, how? What? What is this—Shmuel? ## Segment 14
עשירים של ירושלים ורבנים של כל הארץ רוצים אותו ורוצים לתת לו כסף הרבה והוא, והוא דיבר עם, עם, עם הכלה, עם, עם, עם הבחורה ולא, "זה לא, זה לא בשבילי" הוא בא... הוא, אמרו לו: "ישראל בער, יש לו בת, אולי זה?" הוא ראה ציפורה ודיבר איתה, אז בלילה הראשונה הוא בא הלילה, {הוא בא}, הם היה להם צרות, עשירים כאלה רוצים לתת לו, והוא לא רוצה אז אין, אין לו כלה, אז הוא בא הביתה ואמר: "אתם יודעים? ברוך השם, השם יתברך נתן לי כלה, יש לי ברוך השם כלה" אז היה שמחה בבית "שמואל יש לו כבר כלה", כן אחר כך שאלו אותו: "מי זאת הכלה? איזה עשיר?", "ישראל בער" כולם ידעו שאני עני כזה, (לא מבין) אז האמא אמרה לו: "מה, מה, מה אתה עושה? ישראל בער אין לו, אין לו כלום כסף ואנחנו גם כן עניים, אני... לא, לא, לא יכולים, איך תעשה חתונה? ו... מה זה?" "זה הכלה שלי, ציפורה, העיקר זה הכלה שלי" [רבי ישראל] נו [הקשר שלך עם רב מוטל מסלונים] לפני החופה המנהג היא ש.. שלהכלה נותנים מתנה, איזה, איזה מתנה ולחתן נותנים טלית, טלית גדול, כן אני לא היה לי טלית, אז אמרתי: "אני אין לי טלית, אין לי".. והיה בלי טלית, כן [רבי ישראל? הקשר שלך עם רב מוטל מסלונים היה לפני ברסלב?] אה? [הקשר שלך עם רב מוטל מסלונים היה לפני ברסלב?] רב מוטל מסלונים [הקשר שלכם עם רב מוטל היה לפני, לפני התקרבות לרבינו, הקשר עם רב מוטל] נו [מסלונים]
The wealthy people of Jerusalem and rabbis throughout the Land want him and want to give him a lot of money. And he—and he spoke with—with—with the bride, with—with—with the young woman, and no: “This is not—this is not for me.” He came... he—they told him: “Yisrael Ber has a daughter; perhaps her?” He saw Tziporah and spoke with her. Then, on the first night, he came that night, {he came}. They had troubles: such wealthy people want to give him, and he does not want... So he had no bride; then he came home and said: “Do you know? Blessed be Hashem, Hashem, blessed is He, has given me a bride; blessed be Hashem, I have a bride.” Then there was joy in the house: “Shmuel already has a bride,” yes. Afterward they asked him: “Who is the bride? Which wealthy man?” “Yisrael Ber.” Everyone knew that I was so poor. (Not understood.) So Mother said to him: “What—what—what are you doing? Yisrael Ber has—has no money at all, and we too are poor. I... no, no, no, we cannot—how will you make a wedding? And... what is this?” “She is my bride, Tziporah; the main thing is, she is my bride.” [Rebbe Yisrael.] Nu. [Your connection with Rav Motl of Slonim.] Before the chuppah, the custom is that... the bride is given a gift, some—some gift, and the groom is given a tallit, a large tallit, yes. I did not have a tallit, so I said: “I have no tallit; I have none.”... And it was without a tallit, yes. [Rebbe Yisrael? Was your connection with Rav Motl of Slonim before Breslov?] Ah? [Was your connection with Rav Motl of Slonim before Breslov?] Rav Motl of Slonim. [Was your connection with Rav Motl before—before drawing close to Rabbainu, the connection with Rav Motl?] Nu. [Of Slonim.] ## Segment 15
נו [היה עוד לפני, טרם התקרבותכם] לא, אחרי [אחרי ההתקרבות לרבינו?] כן, כן הילדים, נכדים שיש לו בירושלים והבת שלו (לא מבין) מה היא, שהיא ראתה מה שרב מוטל אומר, אומר להבת שלו: "אני מתבטל לרבי ישראל בער אודסר אני רואה את השבת שלו, את הזמירות, השמחה של שבת ואני יש לי פרנסה ויש לי כל טוב, ואין לי שמחה ואין לי.. אז ישראל צריך להיות הרבי שלי", כן.. כן הילדים שלו יודעים את זה, שהוא אמר, רק הוא ברסלב, ברסלב, ברסלב, כן [………………………………………………………………………...] אה, אה, אה אשתי הייתה בצפת, ואני הייתי בטבריה, לא היה לנו מלבושים, בגדים, לא היה לנו דירה, כלום ורב מוטל הוא נתן לי דירה ורהיטים, שולחן וכסאות, כן והוא הכניס אותי להישיבה, כן, הכל רב מוטל ואם הוא דיבר, הוא מתנגד, הוא דיבר לא, לא, לא בכבוד נגד רבינו אז, אז סגרתי הדלת בדפיקה גדולה "מה זה?, לא, אל תדבר איתי יותר, אני לא רוצה שום קשר אתכם" אז, אז הוא ראה דבר כזה, הוא נשאר, נשאר כמו ילד "מה זה? מי, מי שמע דבר כזה? אדם שאני נותן לו רהיטים ודירה ו.." הוא היה לו מסירות נפש בשבילי הוא היה לו מלחמות עם הגבאים של הישיבה, הם מתנגדים והוא אמר שהם צריכים להכניס אותי להישיבה, וצריכים לתת לי הוספה והוא היה תמיד במלחמה איתם…
Nu. [Was it still before, prior to your drawing close?] No, afterward. [After drawing close to Rabbainu?] Yes, yes. The children—the grandchildren he has in Jerusalem—and his daughter (not understood). What she—that she saw what Rav Motl says—he says to his daughter: “I nullify myself before Rebbe Yisrael Ber Odesser. I see his Shabbos, the zemirot, the joy of Shabbos, while I have a livelihood and every good thing, yet I have no joy and I have no... So Yisrael must be my Rebbe,” yes... yes. His children know this, that he said: only he—Breslov, Breslov, Breslov, yes. [...........................................................................................] Ah, ah, ah. My wife was in Tzfat and I was in Tiberias. We had no clothing, garments; we had no apartment, nothing. And Rav Motl gave me an apartment and furniture, a table and chairs, yes. And he brought me into the yeshivah, yes; everything was Rav Motl. And if he spoke—he was an opponent—he spoke not, not, not respectfully against Rabbainu, then—then I slammed the door with a great bang. “What is this? No, do not speak to me anymore; I want no connection with you.” Then—then he saw such a thing; he remained—remained like a child. “What is this? Who—who ever heard of such a thing? A man to whom I give furniture and an apartment, and...” He had self-sacrifice for me. He had battles with the yeshivah trustees; they were opponents. And he said that they must bring me into the yeshivah and must give me an increase. And he was always at war with them...