# shivchey יד

Source: https://ajew.org/reader/shivchey/4/יד


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יד. אך אשת הרב דקהלת קדש חאטין שהיתה מלמדת ובכתה וצעקה כל הלילה, והתחילה היא גם כן לומר לו כאלה. מפני מה הוא דומם. וכמדמה שקלל אותה. ואמר לה: הלואי הייתם שותקים גם אתם, היה טוב לפניכם ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

איני מכריע בזה כל עיקר, רק שצריכים לציין פה מה דאיתא במסכת סוטה דף כב . בתולה צילנית ואלמנה שובבית הרי אלו מבלי עולם, ופרש"י ז"ל ציילנית , בעלת תפלה, עכ"ל. אגב, ציילנית בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והטעם מבואר שם שמדובר בנשים מכשפים, שעושים כישוף לצער אחרים, ואז כאילו מתפללים עליהם ומסירים הכישוף. ואכן כאן לכאורה אי אפשר שהיה דבר כזה. ומכל מקום יש מושג של ציילנית שהיא מבלי עולם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יד. אם אתם תשתקו – ישתק הים מעליכם גם כן. וכן הי ה ופסקו מלצעק ושתקו, ע"כ. עיין לקוטי מוהר"ן לח:ב . ובאות ג' שם שבשעת רוח סערה אין ביכלת לדבר בדרך ישר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד לתורה ו' בליקוטי מוהר"ן שהוא כוונות אלול, בו בזמן שזה קרה, ורבינו מפרש שם את הפסוק הנותן בים דרך וכו' וגילה את הענין שעל האדם לשתוק כאשר מביישין אותו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ודבר רבנו ז"ל עם החכם וכו' שיקח אותו לירושלים, כי אמר שאינו רוצה להיות לא בצפת ולא בטבריה, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון קצת, כי בחיי מוהר"ן אות קלג . כתוב: ואמר שגם מטעם זה הוא נוסע לארץ ישראל כי מקדם כשהיה צריך דבר מזקנו רבי נחמן ז"ל השוכב בארץ ישראל, היה שולח את הצדיק רבי ישעיה וכו' על כן הוא נוסע לארץ ישראל כדי לדבר עם זקנו ז"ל ולהעמיד עמו אפן איך יוכל לידע ממנו תמיד מה שהוא צריך לידע על ידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אולי י"ל שרבינו חשש מתחילה שלא יזכה להגיע לירושלים, אכן אילו היה מגיע לירושלים היה פועל תיקונים עוד יותר נוראים ולא היה צריך להעמיד אפן להיות בדיבורים עם זקנו. ואולי היה משיג דרך להיות בקשר ישירות עם אבי משפחתו – דוד המלך ע"ה הקבור בירושלים.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יח .

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור, רק לבסוף סים : כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו , ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו ברבינו עצמו, עיין חיי מוהר"ן יח . מאמר אמצעותא דעלמא (לק"מ כד) נאמר בקיץ וכו' ואמר אותו ביראה גדולה ובהתלהבות עצום ונשגב כל כך עד שלא יכלו השומעין להבין כלל מה הוא אומר עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל. ואכן " קלסקאר " בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כב . עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפלו כשלא יוכל חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קדם מתן תורה, שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקים מצות תפלין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהי ה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום, ע"ש. וכן מובא בקיצור בחיי מוהר"ן אות קמב .

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מה שדנתי בזה במסכת חגיגה דף ו: שלולא דברי רבינו היה מקום לאמר שרק לפני הדיבור היה יכולת כזו, ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לעיין בזה מה חיובי מצות של יהודי שנמכר לגוי. כי עבד עברי אינו מחוייב בכל המצות, כך כתבו הראשונים והכסף משנה (אכן המלאכת שלמה במסכת ברכות ג:ג כתב שעבד עברי חייב בכל המצות כשאר ישראל אחר לבד שמותר בשפחה כנענית). בירושלמי ברכות ג:ג עבדים מניין, שנאמר שמע ישראל יא"י אחד את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך ה וא יצא העבד שיש לו אדון אחד. וראיתי אלו שתפסו שזה הטעם שייך גם לעבד עברי, אבל בפשטות הולך רק על עבד כנעני. ועוד לא מצאתי גדר חיוב מצות של יהודי שנמכר לגוי . במסכת גיטין ריש לח. מבואר בגמרא לפירוש רש"י שעובד כוכבים קונה ישראל רק למעשה ידיו שנאמר (ויקרא כה) וכי תשיג יד גר וגו' או לעקר מפשחת גר . ולפי שיטת רש"י שם גוי לעולם אינו יכול לקנות ישראל, אבל לפי תוספות (ד"ה אבל ורמב"ן רשב"א ריטב"א ) גוי יכול לקנות ישראל בחזקת כיבוש מלחמה . [בפרשת בהר עה"פ לא תעשו לכם אלילם ( כו:א ) פרש"י ז"ל כנגד זה הנמכר לגוי, שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד עבודה זרה אף אני כמותו, והואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו, עיין שם. ומשמע שאינו חייב אלא במצות לא תעשה] . וגם צ"ב ממה נפשך, אם יוכל לקיים את המצות בדרך הקדמונים שלפני מתן תורה, למה לא לקיימם כנתינתם, למה יתנו לו לקיימם רק בדרך הקדמון. וי"ל שדרך הקדמון הוא דרך סתר ולא יבינו. ועל כל פנים לכאורה משמע שכיון שיהודי נמכר לגוי אין עליו חיוב ממש לקיים המצות, או מטעם עבדות או מטעם אנוס, ולכאורה יש נפקא מינה משני הטעמים האלה אם יש ענין להשתדל לקיים את המצות כנתינתן, כי אם הפטור הוא מחמת עבדות לכאורה אין להעבד לקיים המצות שלא מצוה בהן בפריקת עול בעליו. ואם כן, אם הטעם משום פטור של עבדות, ולא חל על העבד חיוב חלק מהמצות, יש לעיין אם יהיה ענין לקיימם בדרך קדמון.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ואם הכוונה של רבינו שיהיה נמכר לאיזה ארץ רחוקה וישיג חירות שם, למה לא תהיה חייב לקיים המצות כנתינתן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כב . והיה שם צעקה גדולה בין הישמעאלים (המן המן דהינו גיוואלד ), עכ"ל. התרגום עה"פ רגע הים ויהמו גליו (ישעיה נא:טו ) דנזיף בימא והמן גלוי, הרי "המן" לשון הרמת וטירוף גלי הים.

</div>