Shmirat HaLashon - פרק ט''ז - לשון הרע שבא על ידי נרגנות

בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי נִרְגָּנוּת. וְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד מִדַּת נִרְגָּנוּת. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ וְחֻקּוֹ לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְרַעֵם וְיִמְצָא תּוֹאֲנוֹת עַל חֲבֵרוֹ תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו וְעַל דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבֵרוֹ בְּתֻמּוֹ מִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ וְלֹא זָד עָלָיו בְּדָבָר.

וְיָדוּן כָּל דָּבָר לְחוֹבָה, וְלֹא לִזְכוּת, וְכָל שְׁגָגָה יָשִׂים לְזָדוֹן וְחוֹשֵׁד חֲבֵרוֹ, שֶׁבְּשִׂנְאָתוֹ אוֹתוֹ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, כָּאָמוּר דברים א' כ''ז: ''וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ'' וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַמְנֻגָּע בַּמִּדָה הָרָעָה הַזֹּאת, לֹא יִמָּלֵט תָּמִיד מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע עַל יְדֵי זֶה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה אוֹ מְדַבֵּר, יִתְרָאֶה לוֹ, שֶׁכִּוֵּן רַקּ נֶגְדּוֹ.

וְהִנֵּה הָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת, יִתְבּוֹנֵן בָּרָעוֹת הַמְסֻבָּבוֹת מֵהַמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִנָּצֵל מִמֶּנָּה. הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה עוֹבֵר עַל הָעֲשֵׂה דִּ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ''. וְגַם עָלוּל מְאֹד לָבוֹא לַעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ לָאו מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה ויִּקרָא י''ט י''ז: ''לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ''. וְנֶחֱרַב עֲבוּר זֶה הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי כִּדְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא ט:

וְאָמְרִינַן בְּשַׁבָּת ל''ב בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם מְרִיבָה רַבָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים, כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים וְכוּ'. וְעוֹבֵר עַל יְדֵי זֶה גַּם עַל מַה שֶּׁאָמְרָה תּוֹרָה ויִּקרָא י''ט ט''ו: ''בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ'', וּפֵרְשׁוּ חֲזַ''ל, שֶׁהַכַּוָּנָה לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת. וְאִיתָא בְּ''סֵפֶר חֲרֵדִים'', שֶׁהַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף חוֹבָה הוּא מֶרְכָּבָה לִקְלִפַּת הַטֻּמְאָה הַנִּקְרֵאת חוֹבָה.

וְגַם עַל יְדֵי זֶה עָלוּל מְאֹד לַחְשֹׁד בִּכְשֵׁרִים, וְאָמְרוּ חֲזַ''ל בשבת צ''ז.: הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. וְגַם לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לִידֵי אִסּוּר אוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְגַם לַעֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁעָנְשָׁהּ קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְכַנַּ''ל בְּשַׁעַר א' בְּפֶרֶק ט''ו. הִנֵּה עַל כֵּן, הָרוֹצֶה לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, יַרְחִיק נַפְשׁוֹ מֵהַמִּדָּה הָרָעָה הַזּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ.

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד אוֹמֵר מֻתָּר. דְּהַיְנוּ שֶׁהַיֵּצֶר מַטְעֶה אוֹתָם, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁעַל אִישׁ כָּזֶה לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַדְּרַבָּה מִצְוָה לְגַנּוֹתוֹ מֵחֲמַת טַעַם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי.

וּבֶאֱמֶת כִּמְעַט רֹב אֲנָשִׁים נִכְשָׁלִים בְּלָשׁוֹן הָרָע מִצַּד חִסָּרוֹן זֶה, דְּהַיְנוּ חֶסְרוֹן יְדִיעָה, וְהִנֵּה לְחִסָּרוֹן זֶה, אֵין שׁוּם עֵצָה, רַק שֶׁיִּלְמַד תְּחִלָּה כָּל אָפְנֵי פְּרָטֵי אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וְיֵדַע הַדִּין עַל בֻּרְיוֹ, עַד הֵיכָן מַגִּיעַ כֹּחוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע עַל פִּי דִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בְּחֵלֶק א' בִּכְלָל ד' וּבִכְלָל ה' עַיֵּן שָׁם. וּבֶאֱמֶת עֵצָה זוֹ כִּמְעַט הִיא הַמּוֹעֶלֶת יוֹתֵר מִן הַכֹּל.

וְלָאו דַּוְקָא בְּעִנְיַן לָשׁוֹן הָרָע, כִּי כֵן הָעִנְיָן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁנִּכְשָׁל בָּהּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַיֵּצֶר הָרָע מוֹשֵׁל עָלָיו בְּעִנְיָן זֶה. וְלֹא חֲדָשָׁה הִיא, כִּי הִיא נִכְלֶלֶת בַּעֲצַת הַזְּכִירָה, שֶׁכָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת צִיצִית במדבר ט''ו מ':

''וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם'', וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י שָׁם, שֶׁהַזְּכִירָה מְבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיָּה, וְהוּא שֶׁיִּלְמַד אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא נִכְשַׁל בּוֹ, בְּעִיּוּן רַב בְּכָל פְּרָטֵי הַדִּין הַזֶּה, וְגַם יַחֲזֹר עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים, וִעַל יְדֵי זֶה יֻקְבַּע הֵיטֵב הַדִּין בְּזִכְרוֹנוֹ וְגַם יוּסַר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַיֵּצֶר מֵעָוֹן זֶה, וְכִדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת נָשֹא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּדִבְרֵיהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר יֵצֶר הָרָע מִמְּךָ. וְעֵצָה נְכוֹנָה הִיא לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, אֲפִלּוּ אִם כְּבָר הֻרְגַּל בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְגָבַר עָלָיו יִצְרוֹ בְּעִנְיָן זֶה, עַד שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁמּוֹצִיא בְּפִיו, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ מִזֶּה, וְיֵדַע לְנָכוֹן כִּי עַל יְדֵי חֲזָרַת הַדִּין כַּמָּה פְּעָמִים, יִתְהַפֵּךְ הָעִנְיָן וְיֻקְבַּע הַדָּבָר בְּטִבְעוֹ, שֶׁיַּרְגִּישׁ לְבַסּוֹף כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיֵּצֵא מִפִּיו. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא

יִהְיֶה רַק אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, יַרְגִּישׁ בּוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ בָּעֵת הַהִיא, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַע בָּאָדָם כֹּחַ הַהַרְגָּשָׁה וְהִטְבִּיעַ בּוֹ שֶׁיַּרְגִּישׁ יוֹתֵר, בְּעֵת שֶׁיִּפְגַּע הַדָּבָר בִּלְשׁוֹנוֹ (וְהוּא כְּעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ''ל בְּחֻלִּין: מַר בָּדֵיק לַהּ בְּלִישָׁנָא). וְהַכֹּחַ הַזֶּה מוֹעִיל מְאֹד לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת הַדָּבָר מִלִּבּוֹ לִלְשׁוֹנוֹ, אָז נִבְחָן הַדָּבָר אִם הוּא הָגוּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל ערובין נ''ד.

מִשְׁלֵי ד' כ''ב: ''כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם'' לְמוֹצִאֵיהֶם בַּפֶּה. וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא בְּכָל עִנְיְנֵי הַדִּבּוּר, רַק מֵחֲמַת רֹב הַהֶרְגֵּל לְדַבֵּר דְּבָרִים יְתֵרִים וְשֶׁלֹּא לִתֵּן לֵב לָהֶם, נֶחֱלָשׁ מְאֹד זֶה הַכֹּחַ אֶצְלוֹ, אָכֵן כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כִּדְבָרֵינוּ הַנַּ''ל, וּבְוַדַּאי יָשִׂים לֵב לִדְבָרִים שֶׁיְּדַבֵּר מֵעֵת הַהִיא וָהָלְאָה, יַתְחִיל כֹּחַ הַהַרְגָּשָׁה הַזֶּה לְהִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל מְכוֹנוֹ כָּרָאוּי.

וְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵדַע הָאָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לוֹ הֵיטֵב עַל פִּי דִּין, עַל אֵיזֶה עִנְיָן, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת אוֹ מַחֲלֹקֶת, יִזָּהֵר מִלְּאָמְרוֹ, אֲפִלּוּ אִם הַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ וּמְצַדְּדוֹ לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ בְּדָבָר זֶה צַד מִצְוָה וְיִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִשְׁמַע לוֹ, כִּי בְּאֹפֶן זֶה בְּוַדַּאי יִנָצֵל עַל כָּל פָּנִים מִדִּין שֶׁל מַעְלָה.

כִּי אֲפִלּוּ אִם בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה הַדִּין עִמּוֹ, וְיִשְׁאָלוּהוּ לְמַעְלָה: מַדּוּעַ לֹא גִּנִּיתָ אֶת פְּלוֹנִי בְּעִנְיַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וַהֲלֹא הָיָה בְּדָבָר זֶה צַד מִצְוָה? יוּכַל לְהָשִׁיב: אֶצְלִי הָיָה סָפֵק, עַל כֵּן הָיִיתִי בְּדָבָר זֶה בְּגֶדֶר שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יְגַנֶּה אֶת פְּלוֹנִי, אוֹ יַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת עִם פְּלוֹנִי מִטַּעַם סָפֵק, שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ שֶׁיֵּשׁ בְּדָבָר זֶה צַד מִצְוָה, מַה יַּעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ, אִם יִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה בְּדָבָר זֶה עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע אוֹ מַחֲלֹקֶת וְרַק הַיֵּצֶר הֶעֱרִימוֹ בָּזֶה? מַה יָּשִׁיב לְמַעְלָה בָּזֶה? וְלֹא יוּכַל לְהָשִׁיב שֶׁמֵּחֲמַת סָפֵק דִּבֵּר, דְּזֶה אֵינוֹ, דְּמֵחֲמַת סָפֵק לֹא הָיָה לוֹ לְדַבֵּר. הג''ה. [ וְנוּכַל לוֹמַר דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב משלי כ''א כ''ג:

''שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ''. דְּלִכְאוֹרָה, הֲלֹא זוֹכֶה גַּם לָעוֹלָם הַבָּא עֲבוּר זוֹ, כַּכָּתוּב תהילים ל''ד י''ג: ''מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים'' וְגוֹ', דְּהַכַּוָּנָה לְחַיֵּי הַנֶּצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים. אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ נִיחָא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ תָּמִיד אַף בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא סָפֵק לוֹ, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה בְּדִבּוּרוֹ מִצְוָה, מִכָּל מָקוֹם הוּא שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִצַּד שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לוֹ.

וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב דְּהַדִּין עִמּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִנָּצֵל בָּזֶה בְּוַדַּאי מִצָּרַת הַגֵּיהִנֹּם וְכַנַּ''ל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יַעֲשֶׂה בְּהִפּוּךְ, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁתַּחַת שֶׁהוּא מְקַוֶּה לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן בִּשְׁבִיל זֶה, יָבוֹא בַּגֵּיהִנֹּם עַל יְדֵי זֶה, אִם יִתְבָּרֵר שֶׁאֵין הַדִּין עִמּוֹ]. הִנֵּה עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ אֶת הַסִימָן ''כ''ל גיהנ''ם'' וְהֵם הָעִנְיָנִים הָרָעִים, אֲשֶׁר עַל יְדֵיהֶן רָגִיל הָאָדָם לְהִשְׁתָּרֵשׁ בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע.

עַל כֵּן הָאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשׁוֹ מִמַּחֲלָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ, שֶׁהֻרְגַּל בָּהּ מִזְּמַן גָּדוֹל, תְּחִלַּת הַכֹּל יִבְדֹּק בְּנַפְשׁוֹ, אֵיזֶה מִדָּה רָעָה גָּרְמָה לוֹ זֶה, וִישָׁרְשֶׁנָּה מֵאִתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשׁוֹ מְעַט מְעַט בְּהֶרְגֵּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר זָכַרְנוּ עִנְיָנָם בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים.