Shmirat HaLashon - פרק ז' - במה הוא מקלקל את עצמו

יְבֹאַר אֵיךְ שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים. בֹּא וּרְאֵה עוֹד כַּמָּה גָּדוֹל עֹנֶשׁ הֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, שֶׁבְּדִבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת שֶׁהוּא מְדַבֵּר הוּא מְאַבֵּד אֶת מְעַט תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב בְּמִזְמוֹר מ''ב קהלת ה' ה':

''אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ'', מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְכוּ', ''לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ'', עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁהוֹצֵאתָ בְּפִיךָ וְאָמַרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרְךָ. ''וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶךָ'', מְעַט תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֶךָ, אַתָּה מְאַבְּדָהּ.

וּפָשׁוּט דְּכַוָּנַת הַמִּדְרָשׁ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמִּי שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, הוּא גּוֹרֵם שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ זְכֻיּוֹתָיו שֶׁעָשָׂה עַד עַתָּה וְנוֹתְנִין לַחֲבֵרוֹ. וְגַם אֵין מְקַבְּלִין תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה עֲבוּר זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע:

מַאן דְּאִית בֵּהּ לִישָׁנָא בִּישָׁא, צְלוֹתָא לָא עָלַת קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא אִתְעַר עֲלֵהּ רוּחַ מְסָאֲבָא, כֵּיוָן דְּאַהֲדַר בִּתְשׁוּבָה וְקַבִּיל עֲלֵהּ תְּשׁוּבָה, מַה כְּתִיב ויקרא י''ד ב':

''בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן'' וְגוֹ' CCמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לָשׁוֹן הָרָע, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי נִתְעוֹרֵר עלֶיהָ רוּחַ טָמֵא, כֵּיוָן שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וּמְקַבֵּל עָלָיו תְּשׁוּבָה, מַה כָּתוּב ''בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן''.

DD (וּבָזֶה יוּבַן מַה דְּכָתְבָה הַתּוֹרָה ''וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא'', וּפֵרְשׁוּ רַזַ''ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁתְּפִלָּתוֹ אֵינוֹ מְקֻבָּל לְמַעְלָה, לָכֵן גִּלְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה עֵצָה זוֹ בְּמִצְטַעֵר זֶה דַּוְקָא). וְגַם נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ עֲבוּר זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ג' בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ.

גַּם בָּזֶה הֶעָוֹן הַזֶּה חָמוּר מִשְׁאָר עֲוֹנוֹת, שֶׁבִּשְׁאָר עֲוֹנוֹת בְּאוֹתוֹ הָאֵיבָר, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ הֶעָוֹן, הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה, לֹא כֵן בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע הוּא מַמְשִׁיךְ עַל כָּל אֵיבָרָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמְטַמֵּא אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע: ר' חִיָּא אָמַר: כָּל מַאן דְאַפִּיק לִישָׁנָא בִּישָׁא, אִסְתָּאֲבוּ לֵהּ כָּל שַׁיְיפָא וְיִתְחַזֵּי לְסַגָּרָא (פֵּרוּשׁ:

רָאוּי לִהְיוֹת מֻסְגָּר) בְּגִין דְהַהִיא מִלָּה בִּישָׁא סָלְקָא וְאִתְּעַר רוּחָא מְסָאֲבָא עֲלֵהּ וְאִסְתְּאָבָא, אָתֵי לְאִסְתְּאָבָא מְסָאֲבִין לֵהּ (וְהוּא כְּעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּיוֹמָא ל"ט.: אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה), בְּמִלָּה דִּלְתַתָּא אִתְּעַר מִלָּה אַחֲרָא. CCר' חִיָּא אָמַר:

כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע, נִטְמָאִים לוֹ כָּל אֵיבָרָיו, וְרָאוּי לְהִסָּגַר, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ דִּבּוּר רַע עוֹלֶה וּמְעוֹרֵר רוּחַ טֻמְאָה עָלָיו וְנִטְמָא, הַבָּא לְהִטָּמֵא מְטַמְּאִין אוֹתוֹ, בְּדִבּוּר שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר דִּבּוּר אַחֵר.

DD וְהַטַּעַם הוּא פָּשׁוּט, כִּי אֵין הַדִּבּוּר עִנְיָן פְּרָטִי בָּאָדָם כְּמוֹ שְׁאָר אֵיבָרָיו אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְתוֹעֶלֶת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי אִם הוּא כְּלַל הָאָדָם וּשְׁלֵמוּתוֹ, וְלָכֵן בְּהִשָּׁלְמוֹ עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יְתֻקְנוּ כָּל אֵיבָרָיו, כִּי מַשְׁרֶה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה לְהַחֲיוֹתָם וּלְקַיְּמָם בָּזֶה וּבַבָּא, כְּמַאֲמָרָם זַ''ל ערובין נ''ד.:

חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ', חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ' חָשׁ בְּכָל גּוּפוֹ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ד' כ''ב': ''וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא'', וּלְהִפּוּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי דִּבּוּרָיו הָאֲסוּרִים הוּא מְקַלְקַל וּמְטַמֵּא אֶת כָּל אֵיבָרָיו, וְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּמַה יִּתְרוֹן לָהֶם שֶׁבַּעְלֵיהֶן הוּא חַי מְדַבֵּר כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא יִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

גַם בָּזֶה שֶׁטִּמֵּא אֶת פִּיו הוּא פּוֹגֵם אֶת דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמּוֹצִיא אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמֵהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָא, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין. וַי לוֹן, וַי לְחַיֵּיהוֹן וְכוּ'.

וַי לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִילִין קַדִּישָׁא, אַקְדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבֵי מִלֵּי הַהוּא מְסָאֲבָא וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ, וְכִבְיָכוֹל תָּשְׁשָׁא חֵילָא קַדִּישָׁא.

CCוּמֵאוֹתָהּ רוּחַ רָעָה תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בְּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶׁהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשׁוֹת, אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא.

מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְּכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשׁוֹת, מַקְדִּימוֹת אוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טֻמְאָה וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דְּבַר קְדֻשָּׁה, וְלֹא זוֹכֶה לָהּ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל נֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַקְדֻשָּׁה. DD וּכְעֵין זֶה אִיתָא גַּם כֵּן בְּשַׁבָּת קי''ט: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. אָמַר לֵהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי:

דִּידִי וְדִידָךְ מַאי? אָמַר לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה הֶבֶל פִּיו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. אַף שֶׁהַתְמָדָתָם וּקְדֻשַּׁת תּוֹרָתָם הָיְתָה נַעֲלָה וְנִשְׂגָּבָה עַד מְאֹד, עִם כָּל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים הִתְעָרֵב לְפִי דַּעְתָּם דִּבּוּר מַה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן בְּתוֹךְ דִּבּוּרָם, נָפַל כֹּחַ הַדִּבּוּר מִמַּדְרֵגָתוֹ הָרְאוּיָה לוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כֵּן הֵשִׁיבוֹ אַבַּיֵּי. הג''ה.

[וּרְאֵה אָחִי דְּבַר פֶּלֶא בְּעִנְיַן הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, אַף דְּאֵין לָהֶם שׁוּם קְדֻשַּׁת מַחֲשָׁבָה וּדְבֵקוּת לַה' בְּעֵת דִּבּוּרָם, עִם כָּל זֶה הָעוֹלָם קַיָּם עַל הֶבֶל פִּיהֶם זֶה. וּלְמָה זֶה דוֹמֶה? לְעָנִי אֶחָד שֶׁמָּצָא אֶבֶן טוֹבָה וִיקָרָה, אֲשֶׁר סְגֻלָּתָהּ רַבָּהּ מְאֹד לְכַמָּה עִנְיָנִים וְאֵינָהּ נִמְצֵאת רַק בְּכִתְרֵי הַמְּלָכִים, וְנוֹדַע דָּבָר זֶה לַמֶּלֶךְ וְהֶעֱשִׁירוֹ בְּעֹשֶר גָּדוֹל.

וְהִנֵּה הֶעָנִי הַהוּא שֶׁמְּצָאָהּ, אַף שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִׂיג בְּחָכְמָתוֹ אֶת גֹּדֶל הַסְּגֻלָּה שֶׁל הָאֶבֶן, עִם כָּל זֶה גֹּדֶל טוֹבָתָהּ שֶׁל הָאֶבֶן בְּעַצְמוּתָהּ וְגֹדֶל אוֹרָהּ הֵסֵבָּה לוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב הַהוּא, שֶׁנַּעֲשָׂה שַׂר וְחָשׁוּב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ.

כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיְנֵי תּוֹרַת אֱלֹקַים חַיִּים, שֶׁאֵין צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּשׁ עַל יָדָהּ הֲכָנָה רַבָּהּ שֶׁתִּתְקַדֵּשׁ עַל יָדוֹ, כִּי הִיא בְּעַצְמוּתָהּ קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד. וּכְשֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר בָּהּ הוּא מִתְדַּבֵּק בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ירמיה ל''א י''ט: ''כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד'' וְגוֹ' וְהוּא קָאֵי עַל הָעֵת שֶׁלּוֹמֵד הַתּוֹרָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּנֶפֶשׁ הַחַיִּים).

וְרַק צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּהֶפְכּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחְשִׁיךְ אוֹרָהּ, עַל יְדֵי זֶה שֶׁיְּטַמֵּא אֶת הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לֵהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי: דִּידִי וְדִידָךְ מַאי? פֵּרוּשׁ: הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ מִצַּד עַצְמָהּ הִיא יוֹתֵר קְדוֹשָׁה מִתּוֹרַת הַתִּינוֹקוֹת, כִּי הִיא בְּמַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה, וְהֵשִׁיבוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה הֶבֶל פִּיו וְכוּ' פֵּרוּשׁ: כִּי הַפְּגָם הוּא יוֹתֵר מֵהַמַּעֲלָה, וְהַטַּעַם הוּא כַּנַּ''ל.

] וְעַתָּה נֶחֱזֵי אֲנַן, אִם בְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶר מַחְשְׁבוֹתָם הָיוּ תָּמִיד דְּבוּקוֹת בְּהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִרְאַת ה' וּבְמִצְוֹתָיו, וְדִבּוּרָם הָיָה תָּמִיד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וְאִם בְּמִקְרֶה נִתְעָרֵב אֶצְלָם דִּבּוּר אֶחָד שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, בְּוַדַּאי עָשׂוּ תֵּכֶף תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה, עִם כָּל זֶה הְזִּיק דָּבָר זֶה לְכָל קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר בִּכְלָלוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה פּוֹעֵל בִּקְדֻשָׁה כָּרָאוּי.

אִם כֵּן מַה נַּעֲשֶׂה אֲנַן, אֲזוֹבֵי הַקִּיר, אֲשֶׁר קְבִיעוּתֵנוּ בַּתּוֹרָה הוּא בְּלָאו הָכִי גַּם כֵּן בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה וּשְׁפֵלָה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אִם עוֹד נְטַמֵּא פִּינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּדִבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּמַחֲלֹקֶת וְכַדּוֹמֶה, מַה קְּדֻשָּׁה יְכוֹלָה לָחוּל עַל הַלִּמּוּד הַהוּא שֶׁלּוֹמֵד אַחַר כָּךְ בְּזֶה הַפֶּה? וּמִזֶּה נוּכַל לְהָבִין גֹּדֶל רִפְיוֹנֵנוּ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, דַּהֲלֹא אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד קוֹבֵעַ אֶת

רַעֲיוֹנוֹתָיו תָּמִיד בְּעִנְיְנֵי עִסְקוֹ וּמִסְחָרוֹ לְהַרְבּוֹתוֹ וּלְהַגְדִּילוֹ וְגַם לְהָסִיר מִמֶּנּוּ שׁוּם סִבָּה שֶׁיִּגְרֹם לְהַפְסִידוֹ, וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב שׁוּם בַּר דַּעַת, שֶׁיְּקַלְקֵל בְּעַצְמוֹ אֶת עִסְקוֹ וּמִסְחָרוֹ אֲשֶׁר הוּא מִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ. וְאִלּוּ בְּעִנְיְנֵי הַתַּכְלִית הַנִּרְצָה, הַכֹּל הוּא לְהִפּוּךְ.

שֶׁלֹּא דַּי שֶׁגָּבַר יִצְרֵנוּ עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְהוֹסִיף חֵטְּא וָפֶשַׁע, אַף נָשִׂים סִבּוֹת וְעִנְיָנִים, אֲשֶׁר עַל יָדָם יְקֻלְקַל, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָנוּ, וְהֵם הַמְּעַט תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ. וַה' יַעֲבִיר עֵינֵינוּ מֵרְאוֹת שָׁוְא וִיזַכֵּנוּ לְהַכִּיר אֶת גֹּדֶל עֵרֶךְ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֵרָפְאוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְיֻמְתַּק דְּבָרֶיהָ בְּפִינוּ מִדְּבַשׁ, כַּכָּתוּב תהילים י''ט י''א: ''הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקַים מִדְּבַשׁ'' וְגוֹ'.