Section 435

אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּרְבֶּה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְדַבֵּר מִכָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת, אֲבָל עִקָּר וְרוֹב דְּבָרָיו יְסוֹבְבוּ עַל עִנְיַן הַהִתְחַזְקוּת לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְהָעַיֵּפִים וְהַיְּגֵעִים אֲשֶׁר עֲמָלֵק רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָם מִן הָרַחֲמִים כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַב לִסְלוֹחַ, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע וְנִרְאָה גַּם בְּעֵת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַד נְשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה כָּפַל וְשִׁלֵּשׁ "חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ" פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אָז עוֹד אֵיזֶה דִּבּוּרִים מוּעָטִים, אֲבָל עִקָּר אֲמִירָתוֹ לֹא הָיָה רַק זֹאת. כֵּן שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, וּמִשְׁאָר הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ בְּעֵת הִסְתַּלְקוּתוֹ. (חָכְמָה וּבִינָה לט).

רַבֵּנוּ צִירֵף אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ אֵלָיו בְּמַאֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר "נַחְמָן, נָתָן, שׂוֹחֲקִים עַל כָּל הָעוֹלָם" "נַחְמָן, נָתָן, לַאכְט אוֹיס דֶּער גַּאנְצֶער וֶועלְט". (שָׁם).

כְּבָר נוֹדַע מַה שֶּׁמּוֹרֵנוּ רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה דִּבֵּר פַּעַם אַחַת מִפֵּירוּשׁ תֵּיבַת "נֶצַח" "אֵייבִּיג". (שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תְּפִלָּה א).

עַל-כָּל-פָּנִים צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱחוֹז הַחוּטְרָא בִּשְׁנֵי רָאשִׁין לֶאֱחוֹז הַמַּקֵּל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו. שֶׁאף עַל פִּי שֶׁכּוֹסְפִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַמַּעֲלָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה וּלְקַיֵּם "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם", וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּכָל נְקוּדָה וּנְקוּדָה וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה אֵיךְ שֶׁהוּא. (שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תְּפִלָּה א).

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן מִלַּאדִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁפִּרֵשׁ אֶת הַמִּקְרָא (תְּהִלִּים קיט, קכו) "רַבִּים רַחֲמֶיךָ ה' ", הַיְינוּ רַחֲמֶיךָ הָרַחְמָנוּת שֶׁעָלֶיךָ ה' כַּבְיָכוֹל רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד. (שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תְּפִלָּה ז).

בְּפוּרִים מִצְוָה לְקַיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (מְגִילָה ז:) שֶׁחַיָּב אָדָם לִבְסוּמֵי וְכוּ' כִּפְשׁוּטוֹ, כֵּן שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבְשֵׁם שְׁאָר צַדִיקֵי אֱמֶת, שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַמְפָרְשִׁים בָּזֶה בְּעִנְיַן אַחֵר. (שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה ב, ב).