Section 460

רַבֵּנוּ אָמַר עַל מַה שֶׁאוֹכֵל חָתָן בְּבֵית חוֹתְנוֹ לְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂים מְרִיבוֹת בַּבַּיִת וְכַדּוֹמֶה: "אֲפִלּוּ אִם זוֹרְקִים לַחָתָן אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהַכָּרִים לַחוּץ, אוּלָם אַחַר-כָּךְ מִתְפַּשְּׁרִים וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בַּחֲזָרָה לַבַּיִת, לֹא יַרְחִיק עַצְמוֹ הֶחָתָן מִזֶּה לֵילֵךְ אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְלִסְחֹר", וְדִבֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ פַּעַם מִזֶּה וְאָמַר, שֶׁהַנֵּי מִילֵי בְּאַבְרֵךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אוּלָם אִם לוֹמֵד רַק קְצָת וְהַשְּׁאָר הוּא מְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, מִצְוָה לְדַבֵּר עִם הָאַבְרֵךְ הַזֶּה, שֶׁיֵּלֵךְ לִסְחֹר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה מִדֵּי יוֹם. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סט"ו).