Segment 1
פַּעַם נָסַע רַבֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ עִם רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ מִטֶעפְּלִיק, אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַחְמָן, הַמְכֻנֶּה רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ, שֶׁהָיָה בַּעַל מוֹפֵת גָּדוֹל מְאֹד. בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה אָמַר רַבֵּנוּ, שֶׁהָיָה מְאֹד רוֹצֶה לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ אָמַר לְרַבֵּנוּ: "אִם רַבֵּנוּ יַרְשֶׁה לִי – אֶעֱשֶֹה לוֹ מִקְוֶה"! וְנָתַן לוֹ רַבֵּנוּ רְשׁוּת. הָלַךְ וְסִמֵּן עִגּוּל בְּמַקְלוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנַעֲשָֹה מִקְוֶה. יָרַד רַבֵּנוּ וְטָבַל בּוֹ. כְּשֶׁרָצָה גַּם הוּא לָרֶדֶת וְלִטְבֹּל, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "אַתָּה לֹא!... "דּוּ נִישְׁט!..."