Section 171

בְּעֵת שְׁהוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בִּבְּרָאד, הָיָה נִצְרַךְ לְמָעוֹת וְגַם הָיָה מְטוּלְטָל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ הֵיכָן לָשִׂים אֶת טַלִּיתוֹ, הָלַךְ בְּחָכְמָתוֹ לִיהוּדִי אֶחָד וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּלְוֶה לוֹ רֶענְדְל אֶחָד (כִּשְׁלשָׁה רוּבְּלִים), שָׁאֲלוֹ הַלָּה: "הֲרֵי אֵינִי מַכִּירְכֶם וּמִי הוּא עָרֵב בַּעַדְכֶם"? אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "קַח אֶת הַטַּלִּית שֶׁלִּי כְּמַשְׁכּוֹן", וְהִסְכִּים, וְהִרְוִיחַ בָּזֶה שְׁנֵי הַדְּבָרִים - גַּם הָיוּ לוֹ מָעוֹת וְגַם מָצָא מָקוֹם לִשְׁמִירַת טַלִּיתוֹ.