Section 205

רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, הִפְצִיר בְּרַבֵּנוּ שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְשַׁמְּשׁוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁמְּשׁוֹ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרַבֵּנוּ דָּחָה בְּכָל פַּעַם בַּקָּשָׁתוֹ. וּפַעַם, בְּעֵת שֶׁנָּסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן עִם רַבֵּנוּ הִגִּיעוּ לְאֵיזֶה הַר, וּכְשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר נָסְעָה הָעֲגָלָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהָיְתָה סַכָּנָה שֶׁמֵּרֹב מְהִירוּת הַנְּסִיעָה, תִּתְהַפֵּךְ הָעֲגָלָה עִם יוֹשְׁבֶיהָ חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁרָאָה זֹאת רַבִּי שִׁמְעוֹן, מָסַר נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַצָּלָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, וְקָפַץ מֵהָעֲגָלָה וְעָצַר בִּכְתֵפוֹ וּבְגוּפוֹ אֶת הָעֲגָלָה... וּבָזֶה הִצִּיל אֶת רַבֵּנוּ. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן שׁוּב מֵרַבֵּנוּ שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "בֶּאֱמֶת עָשִׂיתָ טוֹב מְאֹד אֲבָל בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד"? "הָאְסְט טַאקִי גִּיטָאן גִּיט אָבֶּער פַאר דֶּעם אַלֵיין"? וְלֹא הִבְטִיחוֹ רַבֵּנוּ דָּבָר זֶה, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵם רַבֵּנוּ שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת רוּחַ-הַקּוֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרָה לְרַבֵּנוּ: "עֲשֵׂה לוֹ נַחַת וּבָרְכֵהוּ בְּדָבָר זֶה, אַחֲרֵי שֶׁהוּא מַפְצִיר כָּל-כָּךְ", וְאָז הִבְטִיחוֹ רַבֵּנוּ.

וּמוֹהַרְנַ"תְּ קִנֵּא בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן עַל שֶׁזָּכָה בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה, וּכְשֶׁהִבְחִין רַבֵּנוּ בְּקִנְאָתוֹ, אָמַר לוֹ: "יִהְיֶה לְךָ שָׁם עִנְיָן יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה" - "וֶועסְט הָאבְּן בֶּעסֶערְס".