Section 210

בִּבְרַסְלֶב הָיָה דָּר פָּרִיץ שֶׁהָיָה מַחְטִיא מְאֹד אֶת הַתּוֹשָׁבִים בִּפְרִיצוּתוֹ הַנּוֹרָאָה, וּבִפְרַט הִצְלִיחַ בְּרִשְׁעוּתוֹ מֵחֲמַת שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר הָיוּ עֲנִיִּים וְהָיָה תּוֹמֵךְ בָּהֶם כְּדֵי לְהַחְטִיאָם, וְעַל זֶה הִתְכַּוֵּון רַבֵּנוּ בְּמִכְתָּבוֹ שֶׁכָּתַב מֵאוֹסְטְרָהָא וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲבוּרוֹ בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה וְשֶׁלא יִשְׁכְּחוּ אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לְכָל אֶחָד עַד הֵנָּה, וְיִזְכֹּר כָּל אֶחָד אֵיךְ מָצָא אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁבָּא לָגוּר בִּבְרֶסְלֶב וְכַמָּה כֹּחוֹת בְּרוּחְנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת הוֹצִיא עֲבוּרוֹ עַיֵּן שָׁם, וְלָזֶה קָשׁוּר גַּם הַסִּפּוּר עִם אַבְרָהָם פַּיְיעֶס שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בִּשְׁלִיחוּת רַבֵּנוּ בֵּין הַבַּלָּן לְהַבַּלָּנִית, רְאֵה בִּמְקוֹמוֹ.