Section 309

רַבִּי לֵייבּ מִסְטְרֶעסְטִינֶעץ, חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוּדְל, נִפְטַר עַל הַסְּפִינָה בְּדַרְכּוֹ שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׁרָאֵל, וּכְשֶׁהִתְקָרְבוּ מַלָּחֵי הַסְּפִינָה לְעִיר אַחַת בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתָם, הִנִּיחוּהוּ עַל דַּף אֶחָד, וְהוֹרִידוּהוּ הַיָּמָה, וְנָסְעוּ לָהֶם הָלְאָה לְדַרְכָּם. לְפֶתַע הִבְחִינוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּגוּפַת אָדָם שֶׁצָּפָה לָהּ בַּיָּם, וְעָלֶיהָ עוֹמֵד עַמּוּד אֵשׁ, וְהֵבִינוּ שֶׁאִישׁ קָדוֹשׁ הוּא, וּכְבָר צִפּוּ לָזֶה, כִּי דָּר אֶצְלָם אָדָם צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לִקְבּוֹר לְיָדוֹ שׁוּם אָדָם, אֶלָּא רַק צַדִּיק שֶׁיִּרָאֶה עָלָיו עַמּוּד אֵשׁ, וְעַתָּה שֶׁרָאוּ אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ עַל מִטָּתוֹ קָבְרוּהוּ לְצִדּוֹ.