Section 353

סִפְּרוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ תַּלְמִידֵי הָרַב הַצַּדִּיק, רַבִּי משֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב זִיעַ"א, אוֹתוֹ, מַדּוּעַ נַעֲשָֹה הוּא סַגֵּי נָהוֹר לְעֵת זִקְנָתוֹ, אָמַר: "הֱיוֹת שֶׁזּוּגָתִי, בְּעֵת שֶׁלָּשָׁה אֶת הָעִיסָה לִכְבוֹד שַׁבָּת, הִיא אוֹמֶרֶת וְחוֹזֶרֶת בְּכָל פַּעַם "לִכְבוֹד שַׁבָּת" "לִכְבוֹד שַׁבָּת", וְכֵן בְּעֵת עֲשִֹיָּתָהּ שְׁאָר מַאֲכָלֵי וְצָרְכֵי שַׁבָּת, וּמִכָּל דִּבּוּר נִבְרָא מַלְאָךְ, עַל כֵּן הִתְמַלֵּא בֵּיתִי בְּמַלְאָכִים, עַד שֶׁעִוְּרוּ אֶת עֵינַי", וְסִיֵּם מוֹהַרְנַ"תְּ לְדִבְרֵי הַמְסַפֵּר וְאָמַר בֶּאֱמֶת כָּךְ! בֶּאֱמֶת כָּךְ! "טַאקִי אַזוֹי!, טַאקִי אַזוֹי"!.

ב–תקמ

תּוֹרָה מח שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' נֶאֶמְרָה בְּאִסְרוּ חַג סֻכּוֹת שְׁנַת תקס"ג, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְהִתְקַרְבוּת מוֹהַרְנַ"תְּ. וְשָׁם בַּתּוֹרָה כָּלוּל וּמְרוּמָז הַיִּסּוּרִים שֶׁעָבְרוּ עַל מוֹהַרְנַ"תְּ בְּאוֹתוֹ עֵת, דְּהַיְינוּ מֵעִנְיַן תְּפִלָּה בְּכֹחַ שֶׁרָדְפוּ אוֹתוֹ בְּנֵי עִירוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עַל זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת. וְכֵן מֵעִנְיַן הַצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים שֶׁסָּבַל מִזֶּה שֶׁהָיְתָה זוּגָתוֹ מַפֶּלֶת כַּמָּה פְּעָמִים וְלֹא יָכְלָה לִגְמוֹר אֶת הֶרְיוֹנָה, וְאָז הָיְתָה גַּם מְעֻבֶּרֶת וּפָעַל רַבֵּנוּ לְטוֹבָתוֹ וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו נוֹלַד לוֹ בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן רַבִּי שַׁכְנָא, אַחַר כַּךְ בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת נֹחַ שֶׁלְאַחֲרֶיהָ נֶאֶמְרָה תּוֹרָה קיב.

ב–תקמא

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא פַּעַם בְּשָׁנָה לִשְׁבּוֹת שַׁבָּת בְּעִיר קְרִימֶנְטְשׁוּק לְאַחַר שֶׁשָּׁבַת בְּעִיר טְשֶׁערִין, וְרַבִּי אֶפְרָיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁהָיָה דָּר בִּקְרִימֶענְטְשׁוּק הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא וְלִשְׁבּוֹת בִּטְשֶׁערִין וְלֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ יָבוֹא בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה לְעִירוֹ קְרִימֶנְטְשׁוּק. פַּעַם כְּשֶׁהִגִּיעַ מוֹהַרְנַ"תְּ לִטְשֶׁערִין וְרַבִּי אֶפְרָיִם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ, הִפְטִיר מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: "אִלּוּ הָיָה עִמָּנוּ רַבִּי אֶפְרָיִם בְּשַׁבָּת הָיָה לָנוּ שַׁבָּת נִפְלָאָה", סָמוּךְ לְשַׁבָּת מַמָּשׁ הִגִּיעַ רַבִּי אֶפְרַיִם, וְסִפֵּר אַחַר-כָּךְ רַבִּי אֶפְרָיִם מִגּוֹדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיְתָה לוֹ וְאָמַר: "בְּלֵיל שַׁבָּת הָיִיתִי עוֹד בְּכֹחִי לִסְבּוֹל אֶת הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֲמִימוּת שֶׁשָּׁרְרָה שָׁם, אוּלָם בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, נִרְטַב הַשֻּׁלְחָן בִּדְמָעוֹתַי וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלַל מַה נַּעֲשָֹה עִמִּי".

ב–תקמב

אֶחָד מֵאַנַ"שׁ, שֶׁרָצָה לָשֶׁבֶת רַק עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְלִבְלִי לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק פַּרְנָסָה; וּפַרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה, מִזֶּה שֶׁיִּתְמְכוּ בּוֹ הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, אִם נָכוֹן שֶׁיַּעֲשֶֹה כָּךְ, עָנָה לוֹ, שֶׁלֹּא נָכוֹן הַדָּבָר, אֶלָּא הַמְשֵׁךְ בְּמִסְחָרְךָ, אוּלָם עֲשֵֹה לְךָ שִׁעוּרִים קְבוּעִים לִפְנֵי הֲלִיכָתְךָ לַחֲנוּת וְכֵן בְּתוֹךְ הַחֲנוּת תָּכִין לְךָ סְפָרִים לִלְמֹד בָּהֶם, וּבְכָל רֶגַע שֶׁל פְּנַאי, שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְךָ, תֵּשֵׁב וְתֶהְגֶּה בַּתּוֹרָה, וְקִיֵּם זֹאת כָּל יָמָיו.

ב–תקמג

בַּחֲתֻנָּה אַחַת, שֶׁהָיְתָה בִּבְרֶסְלֶב, שֶׁנִּמְשְׁכָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר כְּמִנְהָג הַיָּמִים הָהֵם, נִרְדַּם הַמְתוֹפֵף בְּאֶמְצַע הַתִּיפוּף מֵרֹב עֲיֵפוּת. שְׁמוֹ הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב הַמְכֻנֶּה "יַאנְקְל". כְּשֶׁהִבְחִין מְנַהֵל הַתִּזְמֹרֶת בְּנִמְנוּמוֹ, נָתַן לוֹ סְטִירַת לֶחִי, וְצָעַק עָלָיו: "יַאנְקְל! תּוֹפֵף בְּשִֹמְחָה" !, "יַאנְקְל! קְלַאפְּ פְרֵיילַאךְ"!, הִתְעוֹרֵר יַאנְקְל מִשְּׁנָתוֹ בִּבְכִיָּה מֵחֲמַת כְּאֵב הַסְּטִירָה וְהִמְשִׁיךְ לְתוֹפֵף בְּכָל כֹּחוֹ. כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה מוֹהַרְנַ"תְּ, לָקַח אֶת זֶה לְמָשָׁל לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁכְּמוֹ כֵן אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּכִּים אֶת הָאָדָם בְּכָל מִינֵי יְרִידוֹת וְהַשְׁלָכוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן מוּכְרָח וְחַיָּב הוּא לְהַמְשִׁיךְ לְהַכּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו – בְּשִֹמְחָה. בַּסֵּפֶר "אֲבָנֶיהָ בַּרְזֶל" כָּתַב שֶׁמַּעֲשֶֹה זֶה הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ, וְסִיֵּם וְאָמַר: "אַף-עַל-פִּי שֶׁקִּבַּלְתָּ סְטִירָה, חַיָּב הִנְּךָ לְתוֹפֵף שׁוּב בְּשִֹמְחָה"!, "אַ פַּאטְשׁ גִחַאפְּט אוּן פְרֵיילַאךְ גִיקְלַאפְּט"!.

ב–תקמד

כְּשֶׁשִּׁבְּחוּ פַּעַם אַנַ"שׁ בִּפְנֵי מוֹהַרְנַ"תְּ אֵיזֶה אָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לָעִיר וְיוֹדֵעַ אֶלֶף דַּפֵּי גְּמָרָא עַל-פֶּה, עָנָה מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: "עוֹזֵר – בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל תַּלְמִידוֹ, רַבִּי עוֹזֵר – יָכוֹל לִצְעֹק אֶלֶף פְּעָמִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם".

ב–תקמה

פַּעַם בָּא לְטֶעפְּלִיק מְפֻרְסָם אֶחָד, וְהָלְכוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי-הָעִיר עִם קְוִויטְלַאךְ וּפִדְיוֹנוֹת כָּל אֶחָד לְבַקְּשׁוֹ עַל צָרָתוֹ הַגַּשְׁמִית, וְהִתְאָרְכָה קַבָּלַת הַקָּהָל מֶשֶׁךְ לַיְלָה שָׁלֵם. כְּשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְמוֹהַרְנַ"תְּ, אָמַר: "לַיְלָה שָׁלֵם לְבַקֵּשׁ רַק עַל גַּשְׁמִיּוּת, וְעַל רוּחָנִיּוּת לֹא כְּלוּם"?! "אַ גַאנְצֶע נַאכְט בֶּעְטְן אוֹיף גַּשְׁמִיּוּת, אוּן אוֹיף רוּחָנִיּוּת גָּאר נִישְׁט"?!

ב–תקמו

בְּסֵפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן תקי"א מְסֻפָּר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִסּוֹפֵר אֶחָד וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְאָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁגַּם הוּא הָיָה רוֹצֶה מְאֹד לְהַשִּׂיג אֶת פַּרְשִׁיּוֹתָיו שֶׁל הַסּוֹפֵר הַהוּא, אוּלָם מֵחֲמַת שֶׁכְּשֶׁנָּסַע פַּעַם עִם רַבֵּנוּ בַּדְּרָכִים, לָבַשׁ רַבֵּנוּ אֶת תְּפִלָּיו, מֵחֲמַת זֶה, הוּא מְרוּצֶה בָּהֶם יוֹתֵר.

ב–תקמז

פַּעַם, כְּשֶׁדִּבֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ, שְׁאָלוֹ אֶחָד מֵאַנַ"שׁ: מוֹהַרְנַ"תְּ!! מַה הִנְּכֶם כָּל-כָּךְ מַפְלִיגִים וּמַרְעִישִׁים בָּעוֹלָם מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ?! נַעֲנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ בִּמְלִיצָה: "אֲנִי מַרְעִישׁ??? אָז... בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל". כִּי לְעָתִיד יִתְגַּלֶּה וְיִתְפַּרְסֵם שֵׁם רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל מִגְּדֻלָּתוֹ.

ב–תקמח

מְסַפְּרִים, שֶׁאָמַר פַּעַם בְּדֶרֶךְ צַחוּת: "הָיוּ לִי בְּחַיַּי שְׁנֵי רַבֵּיִים: אֶחָד הָרַבִּי שֶׁלִּמְדַנִּי "אָלֶף-בֵּית", וְהַשֵּׁנִי הוּא רַבֵּנוּ.

ב–תקמט

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת רַבִּי מֵאִיר טֶעפְּלִיקֶער: "מַה שְׁלוֹמְךָ"? עָנָה לוֹ רַבִּי מֵאִיר: "דַּי טוֹב". אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "לְךָ זֶה טוֹב?! אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַזְּמַן לִקְרֹעַ וְלִתְלֹשׁ קְבָרִים בִּצְעָקוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"! וְיֵשׁ נֻסְחָא אַחֶרֶת, שֶׁאָמַר לוֹ: "בִּתְשׁוּבָתְךָ נִרְאָה, שֶׁאֵינְךָ מִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִלּוּ הָיִיתָ מִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה עוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר כְּדֶרֶךְ הַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיִיתָ מֵשִֹיחַ אֶת לִבְּךָ לְפָנַי וְשׁוֹאֵל לַעֲצָתִי".

ב–תקנ

פַּעַם, כְּשֶׁדִּבֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ מְאֹד, שְׁאָלוֹ אֶחָד מֵאַנַ"שׁ: "מֵאֵיפֹה אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת כָּל הַשְּׁבָחִים הָאֵלּוּ"! עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "אִם הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מִיכַלִי מִזְּלָאטְשׁוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אָמַר פַּעַם: 'כָּזוּ נְשָׁמָה נְקִיָּה כְּמוֹ גּוּף נָקִי וְקָדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי עֲדַיִן לֹא הָיְתָה בָּעוֹלָם!' – וְכִי יֵשׁ לָנוּ הֲבָנָה וְהַרְגָּשָׁה בִּדְבָרָיו"? "הָאבְּן מִיר אַ גֶּעפִיל אִין זַיינֶע וֶוערְטֶער"?! אֶלָּא מַה, מַאֲמִינִים אָנוּ בִּדְבָרָיו, כְּמוֹ כֵן מַאֲמִינִים אָנוּ בְּשִׁבְחֵי רַבֵּנוּ, שֶׁהִתְפָּאֵר וְאָמַר עַל עַצְמוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בָּהֶם.

ב–תקנא

בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי, חוֹתֵן מוֹהַרְנַ"תְּ, נָהֲגוּ שֶׁלֹּא נִגַּשׁ חַזָּן לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, אִם א שְׁלָחוֹ רַבִּי דָּוִד צְבִי, רַב הַמָּקוֹם. פַּעַם שָׁלַח לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד אֶת חָתְנוֹ הוּא גִּיסוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ. אַחַר זְמַן מוּעָט נָפַל חָתְנוֹ לְמִשְׁכָּב. כְּשֶׁבָּא רַבִּי דָּוִד צְבִי לְבַקְּרוֹ, אָמַר לוֹ חָתְנוֹ: "חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁסִּבַּת מַחֲלָתִי הוּא בִּגְלַל הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת, שֶׁהָיוּ לִי בִּתְפִלָּתִי לִפְנֵי הָעַמּוּד", עָנָה לוֹ רַבִּי דָּוִד צְבִי: "שְֹכַר הַתְּפִלָּה הוּא גַּן-עֵדֶן, וְעֹנֶשׁ הַגֵּאוּת הוּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֵּעָנֵשׁ בְּגֵיהִנֹּם, אוּלָם אֶת הַמִּצְוָה נְקַיֵּם"!

ב–תקנב

רַבֵּנוּ בֵּרַךְ אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה לְהֵרָדֵם, יֵרָדֵם תֵּכֶף וּמִיָּד, וְכֵן נִתְקַיֵּם בּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּתְמַהְמַהּ בְּשֵׁנַת הַלַּיְלָה וְרָצָה לִישֹׁן מְעַט כְּדֵי לָקוּם וּלְהִתְעוֹרֵר בְּעֵת חֲצוֹת, תֵּכֶף כְּשֶׁהִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ לִישֹׁן, נִרְדַּם תֵּכֶף וּמִיָּד.

ב–תקנג

כְּשֶׁהָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ לוֹקֵחַ אֶחָד שֶׁיִּישַׁן עִמּוֹ, הָיָה בּוֹחֵר בְּאֶחָד כָּזֶה, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּישַׁן הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לוֹ בְּסֵדֶר עֲבוֹדָתוֹ, וְסִפֵּר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁן אֶצְלוֹ, הִשְׁתַּדֵּל לְהִשָּׁאֵר נֵעוֹר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת סֵדֶר הַנְהָגָתוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, אוּלָם פִּתְאוֹם נִגַּשׁ אֵלָיו מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ: "עֲדַיִן עֵר אַתָּה? יְשַׁן יְשַׁן", וְתֵכֶף נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה עֲמֻקָּה, וְלֹא זָכָה לִרְאוֹת הַנְהָגָתוֹ, וְכֵן הָיָה אֵצֶל עוֹד כַּמָּה מֵאַנַ"שׁ.

ב–תקנד

כְּשֶׁאָמְרוּ פַּעַם לְמוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁמּוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ דָּגִים בְּשַׁבָּת, יִדְאַג כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ: "וְכִי לֹא דַי שֶׁאֵין לוֹ דָּגִים עַל שַׁבָּת, עוֹד גַּם יִדְאַג וְיִתְעַצֵּב עַל זֹאת כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ"?

ב–תקנה

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ מֵהַתּוֹרָה: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, שֶׁבְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן נ"ב וּמֵעִנְיַן הַיְצִיאָה חוּץ לָעִיר לְהִתְבּוֹדְדוּת, אָמְרוּ לוֹ כַּמָּה מֵאַנַ"שׁ, שֶׁהֵם יְרֵאִים לָצֵאת לְהִתְבּוֹדְדוּת. סִפֵּר לָהֶם מוֹהַרְנַ"תְּ מַעֲשֶֹה, שֶׁפַּעַם הִתְנַפְּלוּ שׁוֹדְדִים הַמְכֻנִּים "אֵיידִימַאקֶעס" עַל אֵיזֶה עִיר וּבָרְחוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר. בֵּין הַבּוֹרְחִים הָיָה אִישׁ אֶחָד, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בֵּין הַתּוֹשָׁבִים לְפַחְדָן גָּדוֹל מְאֹד; וּכְשֶׁבָּרַח, הִתְחַבֵּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְשָׁהָה שָׁם כָּל הַלַּיְלָה. לְמָחֳרָת, כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבּוֹרְחִים הָעִירָה, שְׁאָלוּהוּ יְדִידָיו: "אֵיךְ לֹא פָּחַדְתָּ לְהִשָּׁאֵר לְבַד בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת כָּל הַלַּיְלָה"? עָנָה לָהֶם: "הַשּׁוֹדְדִים הֵטִילוּ עָלַי אֵימָה כָּזוֹ, עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי שֶׁפַּחְדָן אֲנִי..." וְסִיֵּם מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר, שֶׁכְּמוֹ כֵן הוּא בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְכַמּוּבָא בְּזֹהַר (ח"ג קנח:): "מַאן דְּאִיהוּ בְּדוֹחֲקָא, לֹא מִסְתַּכֵּל מִידֵי", פֵּירוּשׁ: מִי שֶׁנִּמְצָא בְּדוֹחַק לֹא מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְעַכֵּב. כִּי כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת הַפַּחַד וְהַיִּרְאָה מִיּוֹם הַדִּין הַקָרֵב וּבָא, מִתְבַּטְּלִים כָּל הַפְּחָדִים הַגַּשְׁמִיִּים.

ב–תקנו

אָמַר: "וְכִי כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לְהִתְיַגֵּעַ, עַד שֶׁנַּעֲשָֹה מוֹשֵׁל מָחוֹז "גּוּבִירְנַאטוּר", הֲרֵי לוֹקֵחַ לוֹ הַדָּבָר זְמַן רַב – כְּאַרְבָּעִים אוֹ חֲמִישִׁים שָׁנָה, אוּלָם לִפְעָמִים בְּעֵת מִלְחָמָה קָשָׁה, שֶׁהַמִּלְחָמָה כִּמְעַט אֲבוּדָה, קָם בְּעֹז לוֹחֵם אֶחָד וּמַבְקִיעַ אֶת חֲזִית הָאוֹיֵב, אֲזַי מִתְעַלֶּה מִיָּד וְנַעֲשָֹה מוֹשֵׁל. כְּמוֹ כֵן הוּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: יֵשׁ אֶחָד, שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' שָׁנִים רַבּוֹת עַד שֶׁבָּא לְמַדְרֵיגָתוֹ; וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁעוֹשֶֹה בַּעֲבוֹדַת ה', וְעַל יְדֵי עֲמִידָה בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים – זוֹכֶה מִיָּד לָבוֹא לִשְׁלֵמוּתוֹ. וְאָמַר זֹאת לְעִנְיָן רַבֵּנוּ שֶׁזָּכָה בִּמְעַט שָׁנָיו לְמַעֲלָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ.

ב–תקנז

אָמְרוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ אֵיךְ שֶׁפִּירֵשׁ הָרַב הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי מֵאִיר מִפְּרֶעמִישֶׁאן זַצַ"ל, תַּלְמִיד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, בְּדֶרֶךְ צַחוּת אֶת הַתֵּבוֹת: "בְּתוֹף וּמָחוֹל" שֶׁבַּקַּאפִּיטְל הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁפִּרֵשׁ, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִמְחוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲוֹנוֹת יִשְֹרָאֵל, וְזֶהוּ בְּתוֹף-וּמָחוֹל. וְהִפְטִיר מוֹהַרְנַ"תְּ עַל זֶה וְאָמַר: "אוּלָם עַד הַסּוֹף שֶׁיִּמְחוֹל!!"! כְּאוֹמֵר כַּמָּה צְרִיכִים לִסְבֹּל, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַסּוֹף הַטּוֹב הַזֶּה...

ב–תקנח

כְּשֶׁסִּפְּרוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁהָרַב מִבַּארְדִיטְשׁוֹב אָמַר, שֶׁבְּלֵיל כָּל-נִדְרֵי, הַיְינוּ בְּלֵיל יוֹם כִּפּוּר נוֹפֶלֶת יִרְאָה אֲיֻמָּה בְּכָל הָעוֹלָם, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַדָּגִים שֶׁבַּמַּיִם רוֹעֲדִים מִפַּחַד, הִפְטִיר עַל זֶה וְאָמַר: "אִם כֵּן, כַּמָּה כְּבָר צְרִיכִים לִרְעֹד, כְּשֶׁאֵין רוֹעֲדִים". "וִויפְל דַּארְף מֶען שׁוֹין צִיטֶערְן אַז סְ'צִיטֶערְט זַאךְ נִישְׁט".

ב–תקנט

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, אִם טוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה. עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁתַּשְֹכִּיר אֶת עַצְמְךָ לִמְלֶאכֶת הַמְּלַמְּדוּת, תַּשְֹכִּיר אֶת עַצְמְךָ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְתִתְפַּלֵּל בְּפֵרוּשׁ גַּם עַל פַּרְנָסָה, וְאַחַר זְמַן, תִּרְאֶה שֶׁהַצְלָחָתְךָ גְּדוֹלָה יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר אִם הָיִיתָ מְלַמֵּד.

ב–תקס

פַּעַם כְּשֶׁיָּצְאוּ אַנַ"שׁ לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה, לֹא נִרְאֲתָה הַלְּבָנָה בִּבְהִירוּת הֵיטֵב, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן קִדְּשָׁהּ מוֹהַרְנַ"תְּ כְּדַעַת רַבֵּנוּ הַמּוּבָא בְּסֵפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן תפ"ג, אוּלָם רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, א רָצָה לְקַדְּשָׁהּ, כִּי רָצָה לִרְאוֹתָהּ בִּבְהִירוּת הֵיטֵב, וּמִשּׁוּם כָּךְ חִכָּה לְלֵיל הַמָּחֳרָת, וְאָז בֶּאֱמֶת הִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם וְרָאוּהָ הֵיטֵב, וְקִדֵּשׁ אָז אֶת הַלְּבָנָה. אָמַר אַחַר-כָּךְ רַבִּי אַהֲרֹן לְמוֹהַרְנַ"תְּ: "רוֹאֶה הִנְּךָ! עַל יְדֵי שֶׁהִמְתַּנְתִּי לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה, קִדַּשְׁתִּי אוֹתָהּ בִּבְהִירוּת כִּדְבָּעֵי." עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "אוּלָם אָנֹכִי כְּבָר הִתְפַּלַּלְתִּי הַיּוֹם אֶת הַתְּפִלּוֹת לְאַחַר קִדּוּשׁ לְבָנָה, שֶׁקִּדַּשְׁתִּיהָ כְּבָר אֶתְמוֹל", כְּאוֹמֵר, שֶׁתְּפִלּוֹתָיו שֶׁהִתְפַּלֵּל הַיּוֹם חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה אֶתְמוֹל.

ב–תקסא

בִּבְרֶסְלֶב הָיָה דָּר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמֹה רְאוּבֵן זְלַאטֶע'ס. כִּנּוּהוּ בְּשֵׁם זֶה עַל שֵׁם אִמּוֹ, מָרַת זְלַאטֶע. הוּא הָיָה עוֹבֵד ה' גָּדוֹל וּמָפְלָג בְּמַעֲלָה, אוּלָם חִסָּרוֹן הָיָה לוֹ, שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בַּאֲמִירַת דִּבְרֵי הֲלָצָה וְכַדּוֹמֶה, וְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין הָיָה דָּבוּק בּוֹ מְאֹד, וְהָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו הַרְבֵּה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְמוֹהַרְנַ"תְּ, אָמַר לוֹ: "לְצַוּוֹת עָלֶיךָ לֹא לָלֶכֶת וְלִלְמֹד אֶצְלוֹ אֵינִי יָכוֹל, אוּלָם זֹאת כֵּן אוֹמַר לְךָ: אִם בְּדַעְתְּךָ לְהַמְשִׁיךְ וְלִדָּבֵק בּוֹ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ אַל תָּבוֹא אֵלַי"! כִּי דַּרְכּוֹ לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי מוֹהַרְנַ"תְּ. וְהִפְסִיק רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לִלְמֹד מִמֶּנּוּ.

ב–תקסב

רַבִּי שְׁלֹמֹה רְאוּבֵן הַנַּ"ל הָיָה מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק, וְעָלָיו מְסַפְּרִים הַסִּפּוּר, שֶׁאָמַר לְהָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זַצַ"ל, כְּשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בְּבָנִים, שֶׁכְּבָר יֵשׁ לוֹ בְּרָכָה מֵרַבּוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק, וְעַל כֵּן אֵינוֹ חָפֵץ בִּבְרָכָה זוֹ מִמֶּנּוּ, וְהִתְפַּלֵּא רַבִּי מָרְדְּכַי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל דְּבָרָיו וְאָמַר: "זֶהוּ הַנִּקְרָא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּית"!

ב–תקסג

כַּיָּדוּעַ, הָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מִתְפַּלֵּל בִּצְעִירוּתוֹ בְּכֹחוֹת וּבִצְעָקוֹת וּבְשִֹמְחָה גְּדוֹלָה, אוּלָם בְּסוֹף יָמָיו הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּנַחַת וּבִמְנוּחָה.

ב–תקסד

לְמוֹהַרְנַ"תְּ הָיוּ כָּאֵלּוּ תַּלְמִידִים עוֹבְדֵי ה', שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם אֲפִלּוּ זְמַן לָבוֹא אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ, וְהָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ בְּעַצְמוֹ נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם לְחַזְקָם וּלְעוֹדְדָם.

ב–תקסה

פַּעַם בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, שֶׁמִּנְהָג יִשְֹרָאֵל לָצוּם אָז חֲצִי יוֹם כַּיָּדוּעַ, א הָיָה יָכוֹל רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ לָצוּם, כִּי הָיָה חוֹלֶה מִקּוֹדֶם בְּאֵיזֶה מַחֲלָה, וְהָיָה חָלָשׁ מִזֶּה, וְאָמַר לְאָבִיו מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁהוּא רוֹצֶה מִקּוֹדֶם לִטְעוֹם מְעַט אוֹכֶל, וְאַחַר כַּךְ יֵלֵךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לוֹמַר שָׁם אֶת "תִּקּוּן הַכְּלָלִי" כְּמִנְהָג אַנַ"שׁ, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל שָׁם עַל הַצִּיּוּן בְּכַוָּנָה וְכָרָאוּי. אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ אַל תַּעֲשֶֹה כֵּן, רַק תֵּלֵךְ לַצִּיּוּן וְתֹאמַר שָׁם הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרִים אֵיךְ שֶׁתֹּאמַר, וְאַחַר כַּךְ טְעַם מְעַט אוֹכֶל, וּכְשֶׁתֹּאכַל וְיִהְיֶה לְךָ כֹּחַ תַּחֲזוֹר שׁוּב לְהִשְׁתַּטֵּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל הַצִּיּוּן.

ב–תקסו

לְעֵת זִקְנוּתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה נוֹהֵג לִטְעוֹם חֲתִיכַת לֶעקִיךְ עִם אֵיזֶה מַשְׁקֶה בֵּין תְּפִלִּין דְּרַשִׁ"י וְרַבֵּנוּ-תַּם.

ב–תקסז

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה נוֹהֵג לִנְסוֹעַ וְלִשְׁבּוֹת בְּאוֹתָן הַמְקוֹמוֹת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ נוֹסֵעַ בְּחַיָּיו, לִטְשֶׁערִין וְכוּ'. בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ כְּשֶׁנָּסַע בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, אָמַר לְרַבִּי נַחְמָן מִטוּלְטְשִׁין: "בָּזֶה אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ וּבַשָּׁנָה הַבָּאָה תּוּכַל לִנְסוֹעַ כְּבָר לְבַדְךָ", "דָּא וַויְיז אִיךְ דִּיר דִּי וֶועג אוּן דִּי אַנְדֶּערֶע יָאר וֶועסְטוּ שׁוֹין קֶענֶען פָארְן אַלֵיין".

ב–תקסח

בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-חֹדֶשׁ שְׁבָט שְׁנַת תקע"א, הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ לְאוּמַאן כְּשִׁשִּׁים אֲנָשִׁים מֵאַנַ"שׁ, לְהִשְׁתַּטֵּחַ שָׁם עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, וְזוּ הָיְתָה הַהִתְקַבְּצוּת הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ לָזֶה עַל יְדֵי מוֹהַרְנַ"תְּ, וְנִשְׁאֲרוּ לִשְׁבּוֹת שָׁם בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בַּשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת א יָדְעוּ אֵיךְ לְהַתְחִיל לְזַמֵּר אֶת הַזֶּמֶר "אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין", כִּי בְּחַיֵּי רַבֵּנוּ הָיָה רַבֵּנוּ שָׁר אֶת הַמִּלִּים וְאַנַ"שׁ הָיוּ מַנְעִימִים בְּקוֹלָם וּמְסַיְּעִים אוֹתוֹ, בִּפְרַט לְרוֹב חוּלְשָׁתוֹ בְּסוֹף יָמָיו, וְכַךְ בְּתוֹךְ הַשְׁהִיּוֹת פָּתַח מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: כַּךְ הָיָה אוֹמֵר הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם חֵטְא מִיָּמָיו: "אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין"! וְאָנוּ הָיִינוּ מַנְעִימִים בְּקוֹל, בָּם בָּם, בָּם בָּם וְכוּ', וְכַךְ הֵפֵר מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת הַדְּמָמָה וְהִמְשִׁיךְ הוּא לְזַמֵּר אֶת נִגּוּן רַבֵּנוּ.

ב–תקסט

בְּ"שָׁבוּעוֹת הַגָּדוֹל" שֶׁהָיָה אָז הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְכוּ' מֵרוֹב הַדִּבּוּרִים הַנִּפְלָאִים שֶׁדִּבֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ, הִתְלַחֲשׁוּ אַנַ"שׁ לְעַצְמָם עַל מוֹהַרְנַ"תְּ בְּאָמְרָם: הֲרֵי הוּא בְּעַצְמוֹ הָרַבִּי, מֵרוֹב הַהִתְפַּעֲלוּת שֶׁהָיָה לְאַנַ"שׁ מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה מוֹהַרְנַ"תְּ, צָעַק: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא הָרַבִּי, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא הָרַבִּי... "אִיךְ וֵוייס אִיךְ בִּין נִישְׁט דֶּער רַבִּי, אִיךְ וֵוייס אִיךְ בִּין נִישְׁט דֶער רַבִּי".

ב–תקע

כְּשֶׁנָּסַע מוֹהַרְנַ"תְּ לְאַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ אֶל הָעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בָּהֶם אַנַ"שׁ, כְּדֵי לְעוֹרְרָם לְעִנְיַן רַבֵּנוּ, בִּקֵּר אֵצֶל אֶחָד מֵעֲנִיֵּי אַנַ"שׁ שֶׁדָּר בְּסָמוּךְ לְאוּמַאן וּכְשֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר לוֹ הַלָּה: רַבִּי נָתָן! אִם אַתָּה לֹא בּוֹנֶה בֵּית כְּנֶסֶת מְיוּחָד "קְלוֹיז" עֲבוּר אַנַ"שׁ – לֹא עָשִֹיתָ כְּלוּם. וְהֵבִין מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁצּוֹדֵק הַלָּה בִּדְבָרָיו, וּמִזֶּה נִתְעוֹרֵר מוֹהַרְנַ"תְּ לִבְנוֹת אֶת הַקְּלוֹיז, וְתֵיכֶף אָמַר לְהַלָּה: אִם כַּךְ הַדָּבָר תַּתְחִיל אַתָּה בְּמִצְוָה זוּ וְתֵן רִאשׁוֹן אֶת הַכֶּסֶף עֲבוּר בְּנִיָּתוֹ, וְנָתַן לוֹ מִיָּד אֶת כָּל כַּסְפּוֹ בְּסַךְ שְׁנֵי רוּבְּל, כִּי הָיָה עָנִי מָרוּד, וּבָזֶה הִתְחִיל מוֹהַרְנַ"תְּ לֶאֱסוֹף מָעוֹת לִבְנִיַּת הַקְּלוֹיז. כְּשֶׁהָיָה אַחַר כַּךְ אֵצֶל הַגְּבִירִים בִּטְשֶׁערִין, סִפֵּר לָהֶם זֹאת וְהִפְצִיר בָּהֶם בְּאָמְרוֹ לָהֶם: הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, תְּנוּ אַתֶּם גַּם כְּפִי יְכָלְתְּכֶם. בִּזְמַן מְאוּחָר יוֹתֵר שִׁבַּח מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת הֶעָנִי הַנַּ"ל וְאָמַר: עִם שְׁנֵי הָרוּבְּלִים שֶׁלּוֹ בָּנִיתִי אֶת הַקְּלוֹיז.