Section 356

פַּעַם-אַחַת שָׁלַח רַב אֶחָד שְׁלִיחַ לְרַבִּי נְתַנְאֵל טֶעפְּלִיקֶער, שֶׁהָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ מִתְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ שֶׁבְּטֶעפְּלִיק מִדֵּי שָׁנָה, וּבִקְּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתֵּן לְמוֹהַרְנַ"תְּ לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא לְטֶעפְּלִיק, וְהֵשִׁיב לוֹ: זֶה אִי-אֶפְשָׁר, כִּי מוֹהַרְנַ"תְּ אֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם אַחֵר לְהִתְאַכְסֵן, כִּי-אִם אֶצְלִי, וּמַה שֶּׁהָרַב מַפְחִיד אוֹתִי, מַה אוּכַל לַעֲשׂוֹת? וְכֵן הָיָה וְרַבִּי נְתַנְאֵל הִתְיָרֵא, שֶׁמָּא יִשְׁמַע מוֹהַרְנַ"תְּ מִן הַמִּכְתָּב הַנַּ"ל, וְיַחֲשׁוֹשׁ לָבוֹא וְלִשְׁהוֹת אֶצְלוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ, עַל-כֵּן שָׁלַח מִכְתָּב לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי הָרַב הַנַּ"ל כְּלָל. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא מוֹהַרְנַ"תְּ לְטֶעפְּלִיק, נִתְאַכְסֵן בְּבֵית רַבִּי נְתַנְאֵל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְעָשָׂה סְעֻדָּה גְּדוֹלָה עֲבוּרוֹ. וּבִתּוֹ נִזְדָּרְזָה וְעָשְׂתָה טֵייגְלִיךְ לִכְבוֹד מוֹהַרְנַ"תְּ. אַחַר-כָּךְ רָאָה מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁיֵשׁ לְרַבִּי נְתַנְאֵל קְצָת גַּדְלוּת אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "אֶפְשָׁר מֵיינְסְטוּ אַז אָן דִּיר וָואלְט אִיךְ קֵיין סְטַאנְצְיֶע נִישְׁט גִּיהַאט, אִיךְ אָהְן דִּיר קָאן זִיךְ בַּאגֶעהן, דּוּא אָהן מִיר נִיט". (אבני"ה ברזל, שם סעיף ס"א; המשך המעשה להלן בח"ב סעיף תשע"ג).]

ב–תשעג

לְאַחַר פְּטִירַת רַבִּי נְתַנְאֵל מִטֶּעפְּלִיק, שֶׁהָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ שׁוֹהֶה בְּבֵיתוֹ בְּכָל עֵת בִּקּוּרוֹ בְּעִיר טֶעפְּלִיק, הִתְאַכְסֵן בְּבֵית בְּנוֹ רַבִּי הִירְשׁ שֶׁהָיָה חָשֹוּךְ בָּנִים, וְהִנֵּה גַּם אֶחָד מֵהַחוֹלְקִים הָיָה נוֹהֵג לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ בְּעֵת בִּקּוּרוֹ בָּעִיר, וּבְעֵת שֶׁהִתְעוֹרְרָה הַמַחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה צִוָּה הַחוֹלֵק עַל זוּגָתוֹ שֶׁלֹּא תַּנִיחַ לְמוֹהַרְנַ"תְּ לִשְׁהוֹת בְּבֵיתָהּ כְּהֶרְגֵּלוֹ, אוּלָם הִיא לֹא שָׁמְעָה בְקוֹלוֹ וְהִתְאַכְסֵן מוֹהַרְנַ"תְּ בְּבֵיתָהּ כְּמִדֵּי שָׁנָה, וְחָרָה לוֹ הַדָּבָר לְהַחוֹלֵק וְקִלֵּל אוֹתָהּ שֶׁמֵחֲמַת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהּ בָּנִים, וּבָאָה בִּבְכִיָּה אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמְרָה לוֹ רְאֵה אֵיךְ שֶׁנֶּעֱנַשְׁתִּי בִּגְלָלְךָ שֶׁעָנַשׁ אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶזְכֶּה לְבָנִים עֲבוּר מִצְוַות הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁמְקַיֶּימֶת אֲנִי בְּךָ, נַעֲנָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר, "עַתָּה פָּתַח הוּא אֶת פִי לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרְכֶם", וְכֵן הֲוָה שֶׁנִּפְקְדָה בְּבָנִים, וְהָיוּ בָּאִים בָּנֶיהָ וְנֶכָדֶיהָ לְאוּמַאן בְּכָל שָׁנָה בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. (אבני"ה ברזל).

ב–תשעד

בְּעֵת הַמַחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, שָׁמַע מוֹהַרְנַ"תְּ אֵיךְ שֶׁאֶחָד מֵאַנַ"שׁ מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַחוֹלֵק, חָרָה הַדָּבָר לְמוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה לֹא תַּחֲזִיק מַעֲמָד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"! "דּוּ וֶועסְט זִיךְ נִישְׁט דֶּער-הַאלְטְן"! וְכֵן הֲוָה, שֶׁאַחַר-כָּךְ נָפַל מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ב–תשעה

רַבִּי עוֹזֵר תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ"תְּ נִפְטַר מֵהַקְפָּדָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁהִקְפִּיד עָלָיו כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהָלַךְ וְדִבֵּר עִם רַבִּי נַפְתָּלִי וְרָצָה לְשַׁדְּלוֹ שֶׁיַּכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְמוֹהַרְנַ"תְּ וְיִסַּע אֵלָיו לְשַׁבָּתוֹת וְכוּ', וְאָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ מַה הוּא (רַבִּי עוֹזֵר) רוֹצֶה מִמֶּנִּי, "וָואס וִויל עֶר פוּן מִיר" וְכוּ', וְלֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְנִפְטַר רַבִּי עוֹזֵר.

ב–תשעו

אַף-עַל-פִּי שֶׁהִקְפִּיד מוֹהַרְנַ"תְּ מְאֹד עַל בְּנוֹ רַבִּי שַׁכְנָא עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ שָֹם לִבּוֹ הֵיטֵב לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ וּמַעֲמִיק בָּהֶם, כִּבֵּד וְהֶעֱרִיץ אוֹתוֹ לִמְאֹד, כַּמּוּבָן מֵהַמִּכְתָּבִים שֶׁבְּעָלִים לִתְרוּפָה.

ב–תשעז

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ בְּצַחוּת: "אֶת כֻּלָּם יָכוֹל אֲנִי לְקָרֵב אַךְ לֹא גַּנָב, כִּי עַד שֶׁאֲקַרְבֵהוּ יִגְנוֹב לִי אֶת בֵּיתִי".

ב–תשעח

כְּשֶׁהִתְקָרֵב מוֹהַרְנַ"תְּ לְרַבֵּנוּ בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ב, כְּבָר לֹא הָיְתָה אֵם רַבֵּנוּ בַּחַיִּים, וְנִפְטְרָה עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בִּזְלַאטִיפָּאלִי.

ב–תשעט

הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי דָּוִד צְבִי, חוֹתְנוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ, נִפְטַר בִּשְׁנַת תקס"ח לְאַחַר פֶּסַח, וּבְאוֹתָהּ עֵת נוֹלַד רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ, וְרָצָה מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁרַבִּי דָּוִד צְבִי יִהְיֶה הַסַּנְדָּק, אוּלָם כְּבָר הָיָה חָלוּשׁ וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת סַנְדָּק.

ב–תשפ

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר, שֶׁבְּסֵדֶר הַהַגָּדָה סִדְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לוֹמַר וּלְנַגֵּן אֶת הַפִּזְמוֹן: "אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב" בְּסוֹף הַסֵּדֶר, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ בָּזֶה יְדֵי חוֹבַת אֲמִירַת "תִּקּוּן חֲצוֹת", כִּי בְּסוֹף הַסֵּדֶר אָז כְּבָר עֵת חֲצוֹת לַיְלָה.

ב–תשפא

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מִּסֵּפֶר הַנִּשְֹרָף שֶׁכָּתַבְתִּיו לִפְנֵי רַבֵּנוּ, אוּלָם זֹאת יָדוּעַ לִי שֶׁרַבֵּנוּ מְבָאֵר שָׁם בְּעִנְיַן גֹּדֶל הַמִּצְוָה שֶׁל הַכְנַּסַת אוֹרְחִים וְהַצָּעַת הַמִּטָּה לָאוֹרֵחַ. (כבר נכתב לעיל בסעיף תרצ"ט).

ב–תשפב

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי עוֹזֵר תַּלְמִידוֹ הַמּוּבְהָק שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ, הִתְבַּטֵּא רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לִפְנֵי מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי עוֹזֵר כְּבָר בְּוַדַּאי נִמְצָא בָּעוֹלָם הַבָּא אֵצֶל רַבֵּנוּ, "רַבִּי עוֹזֵר קֶער שׁוֹין זַיין בַּיים רֶעבְּן". נַעֲנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: וְכִי כָּל-כָּךְ מַהֵר אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מֵעוֹלָם-הַזֶּה הַשָּׁפָל אֵצֶל רַבֵּנוּ? "אֲזוֹי גִיךְ אִיז מֶען פוּן דֶעם עוֹלָם בַּיים רֶעבְּן"?.

ב–תשפג

כְּשֶׁלָּמַד מוֹהַרְנַ"תְּ לִפְנֵי אֲנַ"שׁ בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ וּבִיאֵר לָהֶם אֶת הַמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט', הִתְלַהֲבוּ אֲנַ"שׁ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד מִדְּבָרָיו, הִבְחִין אוּלָם מוֹהַרְנַ"תְּ בְּהָרַב מִטְּשֶׁערִין שֶׁהָיָה אָז עֲדַיִן בִּשְׁנוֹתָיו הַצְּעִירוֹת קֹדֶם שְׁנַת הָעֶשְֹרִים לְחַיָּיו, אֵיךְ שֶׁעוֹמֵד מֵהַצַּד וְאֵין נִכָּר בּוֹ שׁוּם רשֶׁם הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרוֹמְמוּת כִּשְׁאָר אֲנַ"שׁ, נִגַּשׁ אֵלָיו מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ: "יָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁכָּל זֶה שֶׁהִשְׁתַּדֵּל רַבֵּנוּ לְקַרֵב אֶת סָבְךָ – הַצַּדִּיק רַבִּי אַהֲרֹן – הָרַב מִבְּרַסְלֶב, הִתְכַּוֵּן הוּא בְּזֹאת עֲבוּרְךָ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ עוֹמֵד כּוּלְךָ כָּל כָּךְ מֵהַצַּד"! "סִ'יקָאן זַיין דָאס וָואס דֶער רַבִּי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָאט מְקַרֵב גִיוֶוען דַיין זֵיידְן הָאט עֶר דִיר גִימֵיינְט, אוּן דוּ שְׁטֵייסְט גָאר פוּן דֶער זַייט"! וּמֵאָז וָהָלְאָה הִטָּה שֶׁכֶם לְדִבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ, כַּיָּדוּעַ מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בִּסְפָרָיו הַנִּקְרָאִים: "לִקּוּטֵי עֵצוֹת הַמְּשׁוּלָשׁ".

ב–תשפד

רַבִּי "דָּוִד צְבִי הַגָּדוֹל" חוֹתֵן מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁכַּיָּדוּעַ הָיָה צַדִּיק מְפוּרְסָם מְאֹד, וְכִהֵן כְּאַב-בֵּית-דִּין בְּכַמָּה קְהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת, כְּשַׁארִיגְרַאד קְרֶעמִינִיץ וּמָאהְלוֹב, וְעוֹד עֲיָרוֹת. הָיָה מְפוּרְסָם בְּגַדְלוּתוֹ אַף בֵּין הַחֲסִידִים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. נָהוּג הָיָה בְּעִיר מָאהְלוֹב שֶׁכְּשֶׁהִתְקַיְּמָה שִֹמְחַת בְּרִית מִלָּה כִּבְּדוּ אֶת רַבִּי דָוִד צְבִי בְּסַנְדְּקָאוּת.

פַּעַם כְּשֶׁנּוֹלַד לְאֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר בֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁרַבִּי דָוִד צְבִי נָסַע אָז מֵהָעִיר, כִּבֵּד בְּסַנְדְּקָאוּת אֶת רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַּ"ל שֶׁבִּקֵּר אָז בָּעִיר, אוּלָם מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת חָזַר לְפֶתַע רַבִּי דָוִד צְבִי מִנְּסִיעָתוֹ. לֹא יָדַע אֲבִי הַבֵּן לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּעִנְיָן זֶה, עַד שֶׁהָלַךְ וְשָׁאַל אֶת דַּיָּנֵי הָעִיר עַל זֶה, פָּסְקוּ הַדַּיָּנִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרַבִּי דָוִד צְבִי הוּא הוּא רַב הָעִיר - "מָרָא דְאַתְרָא", הֲרֵי שֶׁכִּבּוּד זֶה מַגִּיעַ לוֹ, וְלֹא לְרַבִּי בָּרוּךְ, עַל אַף שֶׁכְּבָר כִּבְּדוֹ אֲבִי הַבֵּן. וְכֵן הֲוָה, כְּשֶׁהָלַךְ רַבִּי דָוִד צְבִי לְשִֹמְחַת הַבְּרִית, עָבַר דֶּרֶךְ בֵּית מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ זַצַּ"ל, וּכְשֶׁרָאָהוּ רַבִּי בָּרוּךְ עוֹבֵר, עָנָה וְאָמַר: "וְכִי מָה אֶפְשָׁר לִי לַעֲשֹוֹת, וַהֲרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רוֹקֵד לִפְנֵי עַרְדָּלָיו" - לְרוֹב קְדֻּשָּׁתוֹ וְצִדְקוּתוֹ.

ב–תשפה

אַחַר שֶׁדִּבֵּר פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִגֹּדֶל עִנְיָן חִיּוּב הַהִתְחַזְּקוּת, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק וּלְהַמְשִׁיךְ לִכְסוֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לִזְכּוֹת לְטוֹב כָּרָאוּי, אַף אִם יַעֲבוֹר עָלָיו מַה, וּמִגֹּדֶל הָעִנְיָן שֶׁגִּלָּה וְאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁאֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וּכְלָל. פָּנָה אֵלָיו אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים וּמִשְׁאַלְתּוֹ בְּפִיו, הֱיוֹת שֶׁלְּפָנִים הָיָה דָר בָּעִיר וִילְנָא, וְשָׁם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּעִיר הָיוּ כַּמָּה וְכַמָּה סִפְרֵי תּוֹרוֹת מְעוּטָרִים בְּכִתְרֵי תּוֹרָה עֲשֹוּיִים מִזָּהָב, וְכֵן עוֹד תַּכְשִׁיטֵי תּוֹרָה יְקָרִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים הוֹן רַב, גַּבָּאֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיוּ שׁוֹמְרִים מְאֹד עַל הַמָּקוֹם, וְהָיוּ מַצִּיבִים שׁוֹמְרִים לִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם. אוּלָם בְּלֵיל יוֹם-כִּפּוּר הִתְרַשְּׁלוּ בִּשְׁמִירַת הַמָּקוֹם, כִּי מֵחֲמַת אֵימַת יוֹם הַדִּין הַנּוֹרָא לֹא עָלָה עַל לִבָּם שֶׁיָּהִין שׁוּם בַּר יִשְֹרָאֵל לִגְנוֹב וְלִשְׁדּוֹד אֶת דִּבְרֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הָעוֹטְרִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה. אוּלָם, כַּמָּה גַּנָּבִים שֶׁהִרְגִּישׁוּ בָּזֶה, בָּחֲרוּ לְעַצְמָם לִפְרוֹץ וְלִשְׁדּוֹד אֶת דִּבְרֵי הַזָּהָב דַּוְוקָא בְּלֵיל זֶה, לְמָחֳרָת כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמִּתְפַּלְּלִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִרְגִּישׁוּ בְּמַעֲשֶֹה נִפְשַׁע זֶה, הִזְדַּעְזְעוּ לְנַפְשָׁם מְאֹד, שֶׁיָּעִיז בַּר יִשְֹרָאֵל לִגְנוֹב אֶת תַּכְשִׁיטֵי סִפְרֵי-הַתּוֹרוֹת בְּלֵיל יוֹם-הַכִּפּוּרִים הַנּוֹרָא? כִּי הֵבִינוּ שֶׁיַּד יִשְֹרָאֵל הָיְתָה בְּמַעַל זֶה.

דָּנוּ רַבָּנֵי הָעִיר בַּדָּבָר, וְהִכְרִיזוּ חֵרֶם נוֹרָא הֵן עַל הַגַּנָּבִים וְהֵן עַל הַיּוֹדֵעַ מִי גָנְבָם, שֶׁיִּהְיוּ מוּחְרָמִים מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. וְהִמְשִׁיךְ הַלָּה וְאָמַר לְמוֹהַרְנַ"תְּ: אֲנִי לֹא גָּנַבְתִּי, אוּלָם יוֹדֵעַ הָיִיתִי מִי הָיוּ הַגַּנָּבִים. וְעַתָּה עָבַר כְּבָר זְמַן רַב, וּכְבָר אֲחָזַנִּי הַיִּאוּשׁ לְגַמְרֵי, אוּלָם עַתָּה מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵיכֶם הַנִּלְהָבִים בְּעִנְיָן הַהִתְחַזְּקוּת, שׁוֹאֵל אֲנִי אֶתְכֶם לְעֵצָה וְתִקּוּן. לֹא יָדוּעַ מַה יָּעַץ וְצִוָּה עָלָיו מוֹהַרְנַ"תְּ, אוּלָם סִּדֵּר לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי לוֹ.

ב–תשפו

בְּטֶעפְּלִיק, דָּר אֶחָד מֵאַנַ"שׁ וּשְׁמוֹ הָיָה "רַבִּי פַייוְול", אוּלָם תּוֹשָׁבֵי הָעִיר כִּנּוּהוּ "פַייוְול – אַשְׁרֵנוּ" (עיין בעלים לתרופה מכתב קצ"ה), מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נוֹהֵג לָקוּם לַעֲרוֹךְ אֶת תִּקּוּן הַחֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בְּעֵת חֲצוֹת, וּלְאַחַר שֶׁגָּמַר אֶת אֲמִירַת הַתִּקּוּן, לְרוֹב שִֹמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח בָּזֶה שֶׁזָּכָה לַעֲמוֹד וּלְהִתְעוֹרֵר בְּעֵת רָצוֹן כָּזֶה, הָיָה רוֹקֵד וּמְזַמֵּר לְעַצְמוֹ הַתֵּיבוֹת "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ" וְכוּ', וְהִנֵּה מוֹהַרְנַ"תְּ בְּעֵת שֶׁהָיָה בָּא לְבַקֵּר בְּטֶעפְּלִיק, הָיָה רַבִּי פַייבְל בָּא לִקְרָאתוֹ וּמְקַבְּלוֹ בְּשִֹמְחָה רַבָּה, פַּעַם כְּשֶׁהִגִּיעַ מוֹהַרְנַ"תְּ לָעִיר וְלֹא בָּא רַבִּי פַייוְול לִקְרָאתוֹ בֵּין שְׁאָר אֲנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לְקַבֵּל פָּנָיו כַּנָּהוּג, שָׁאַל מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת אֲנַ"שׁ הֵיכָן רַבִּי פַייוְול? וְעָמְדוּ כְּמַתְמִיהִים, כִּי לֹא הֵבִינוּ תְּחִלָּה לְמִי מִתְכַּוֵּן, עַד שֶׁנַּעֲנוּ מֵעַצְמָם וְאָמְרוּ: אַה, כַּוָּונַתְכֶם בְּוַדַּאי עַל " פַייוְול-אַשְׁרֵינוּ"?! - הוּא כְּבָר נִפְטַר וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ! בְּאָמְרָם זֹאת, הִבְחִין מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁמִּשּׁוּם מָה הָיָה הוּא לְלַעַג בְּעֵינֵיהֶם, נַעֲנָה וְאָמַר: "וּבְכֵן אוֹמַר לָכֶם, עוֹנֶשׁ עוֹלָם הַתּוֹהוּ שֶׁיֵּעָנֵשׁ רַבִּי פַייוְול, יִהְיֶה שֶׁיָּקוּם שָׁם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיַעֲרוֹךְ אֶת הַתִּקּוּן, וּלְאַחֲרֶיהָ יִרְקוֹד וִיזַמֵּר לְעַצְמוֹ אַשְׁרֵינוּ, וּלְאָדָם אַחֵר יִהְיֶה עוֹנֶשׁ עוֹלָם הַתּוֹהוּ כְּפִי מַעֲשָֹיו שֶׁעָשָֹה בָּעוֹלָם הַזֶּה. "נוּ, נוּ, זָאג אִיךְ אַייךְ זַיין עוֹלָם הַתּוֹהוּ וֶועט זַיין אַז עֶר וֶועט דָארְט אוֹיפְשְׁטֵיין חֲצוֹת אוּן טַאנְצְן אַשְׁרֵינוּ".

ב–תשפז

זוּגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ מָרַת יוּטָא בַּתְיָה נִפְטְרָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת תקפ"ז, וּבְחֶשְׁוָן תקפ"ח שֶׁאחֲרָיו נָשָֹא כְּבָר אֶת זוּגָתוֹ הַשְּׁנִיָּה מָרַת דּוּשִׁיל, וְלֶאֱלוּל תקפ"ח נוֹלַד לָהֶם בְּנָם רַבִּי נַחְמָן.

ב–תשפח

מוֹהַרְנַ"תְּ הִשְׁתַּדֵּל לְהוֹצִיא אֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְגַמְרֵי מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִצְלִיחַ עִמּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִצְלִיחַ עִם בְּנוֹ, רַבִּי יִצְחָק, וְעִם רַבִּי אֶפְרַיִם, בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי.

ב–תשפט

בִּזְמַן מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כְּבָר הִתְפַּשְּׁטָה דַּעַת רַבֵּנוּ לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, כִּמְדִינוֹת לִיטָא וְרַיְיסִין, (הִיא אֵזוֹר מוֹסְקְבָא), וּלְפוֹלִין גָּדוֹל, הַיְינוּ: לִמְדִינַת פּוֹלִין, (כִּי פּוֹלִין הָיְתָה חֲלוּקָה לִשְׁנַיִם, חֵלֶק לְרוּסְיָא וְאוֹתָהּ כִּנּוּ בְּשֵׁם פּוֹלִין גָּדוֹל), וְכֵן לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל.

ב–תשצ

כְּשֶׁדָּר מוֹהַרְנַ"תְּ בִּבְרֶסְלֶב, הָיָה לוֹ בֵּית-מִדְרָשׁ מְיֻחָד, וְרַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ, שֶׁבּוֹ הָיָה מִתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ בְּחַיָּיו.

ב–תשצא

אַנַ"שׁ לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין לָבוֹא אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ לְחַג הַפֶּסַח, וַאֲפִלּוּ בְּנוֹ רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיָה בָּא אֵלָיו אָז.

ב–תשצב

שֵׁם אִמּוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ הוּא חַיָּה לַאנֶע.

ב–תשצג

בִּשְׁנַת תקצ"ב בָּנָה מוֹהַרְנַ"תְּ לָרִאשׁוֹנָה אֶת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ הַנִּקְרָא "קְלוֹיז" בְּאוּמַאן, וְאַחַר-כָּךְ בִּשְׁנוֹת תרכ"ה–תרכ"ו נִבְנָה מֵחָדָשׁ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כִּי הַבִּנְיָן שֶׁבָּנָה מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה בִּנְיָן חָלָשׁ, וְהָיָה צָרִיךְ לִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ.

ב–תשצד

בְּחַיֵּי מוֹהַרְנַ"תְּ הָיוּ אַנַ"שׁ מִתְקַבְּצִים אֵלָיו עַל שַׁבָּת חֲנֻכָּה, אוּלָם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִפְסַק הַדָּבָר וְרַק מְעַטִּים הָיוּ בָּאִים אָז לְאוּמַאן.

ב–תשצה

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה נִזְהָר מְאֹד לִבְלִי לְהַפְלִיג בִּשְׁבַח תַּלְמִידָיו עוֹבְדֵי ה' הַגְּדוֹלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּמַחֲשַׁבְתָּם שֶׁמֶץ שֶׁל גַּאֲוָה.

לוח התיקון:

בעמוד ו' בסעיף א–ט חסרה השורה של התחלת המאמר, וצ"ל:

אָמַר פַּעַם לְעִנְיָן הָרוֹפְאִים וְהָרְפוּאוֹת, "הַחוֹלָאַת נִשְׁאֶרֶת חוֹלָאַת

בעמוד ל"ב בסעיף א-קכג בסיום המאמר משורה המתחלת חייקל, ט"ס וצ"ל:

זָרַקְנוּ בַּת לִנְהַר הַדֶּנְיֶיפֶּער" "נוּ, אַרַיין גִּיוָוארְפְן אַ טָאכְטֶער אִין דֶּנְיֶיעפֶּער".

בעמוד קע"ז בסעיף א–תשכ בשורה הראשונה של המאמר, במקום ר"ח טבת צ"ל ר"ח שבט.