Section 202

בְּעִיר קִיבְלִיטְשׁ דָּר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַמְקֹרָבִים לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְנָהֲגוּ תַּלְמִידָיו בְּנָסְעָם אֵלָיו מִפַּעַם לְפַעַם לְשַׁבַּת-קֹדֶשׁ לֶאֱסֹף אֶת כָּל בְּנֵי חֲבוּרָתָם וְלִנְסֹעַ יַחְדָיו אֵלָיו. פַּעַם כְּשֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ עִיר קִיבְלִיטְשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּכְדֵי לֶאֱסֹף אֶת חֲבֵרָם, פָּגְשׁוּהוּ שׁוֹכֵב חוֹלֶה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה, וּבִרְאוֹתָם שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִצְטַרֵף עִמָּהֶם בִּנְסִיעָתָם, הִזְדַּרְזוּ מְאֹד, בְּהִתְכַּוְּנָם לְהוֹדִיעַ מְהֵרָה מֵחָלְיוֹ לְרַבָּם רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק וּכְדֵי שֶׁיַּפְצִיר בִּתְפִלָּה לִרְפוּאָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. וְהִנֵּה רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק הָיָה נוֹהֵג לְהַאֲרִיךְ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, בִּפְרַט בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהָיָה מַאֲרִיךְ בָּהּ כְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּהִכָּנְסָם לְבֵיתוֹ פָּגְשׁוּהוּ עוֹמֵד בִּתְפִלָּה כְּדַרְכּוֹ, וּבְחָפְצָם לָגֶשֶׁת לָתֵת לוֹ אֶת שֵׁם תַּלְמִידוֹ הַחוֹלֶה הִבְחִינוּ אֵיךְ שֶׁכְּבָר מְסוּמָן אֶצְלוֹ עַל הַדַּף בְּבִרְכַּת "מְחַיֶּה הַמֵּתִים" שֵׁם חֲבֵרָם, בֵּין שְׁאָר שֵׁמוֹת שֶׁל נִפְטָרִים אֲחֵרִים, וְיָדְעוּ וְהֵבִינוּ שֶׁכְּבָר נִפְטַר וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, וְעַתָּה עוֹסֵק כְּבָר רַבָּם בְּתִקּוּן נִשְׁמָתוֹ.

רבי נחמן מטולטשין זצ"ל