Section 112

אַנַ"שׁ אָמְרוּ, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת כָּל הַדֵּעוֹת, הֵן בְּמִנְהָגִים קְדוֹשִׁים, וְהֵן יְדֵי חוֹבַת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי לְרֹב הַחוּמְרוֹת, וּלְרֹב דַּעְתָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת שֶׁמְּשֻׁנֶּה אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַלֵּס דַּרְכּוֹ בְּמִנְהָגִים קְדוֹשִׁים כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּמַדְרֵגָּתוֹ הוּא, וּבְיִשּׁוּב דַּעַת נָכוֹן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְלֹא יַעֲמִיס עַל עַצְמוֹ הַנְהָגוֹת קָשׁוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁיַּפִּילוּהוּ אַחַר-כָּךְ, אַף מִמְעַט עֲבוֹדָתוֹ, כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לַעֲמֹד בְּהַנְהָגוֹתָיו וְכַדּוֹמֶה.