ד-שֶׁלֹּא

הַתְחָלַת הִתְעוֹרְרוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֶענְדְּל לִיטְוַואק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְהִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ, הָיְתָה בְּהִתְעַמְּקוֹ בַּמָּשָׁל, הַמּוּבָא בְּסוֹף תּוֹרָה מ"ח חֵלֶק ב', מֵהָעֵץ הַגָּדֵל מֵאָה שָׁנָה וְכוּ', כִּי בָּא אֵלָיו מִתְנַגֵּד אֶחָד וְאָמַר לוֹ בַּהֲלָצָה: רְאֵה מַה כָּתוּב בַּסֵּפֶר? וְהִשְׁתּוֹמֵם בֶּאֱמֶת רַבִּי מֶענְדְּל, אוּלָם נַעֲנָה וְאָמַר: מְעַנְיֵן הַדָּבָר לִרְאוֹת מַה כָּתוּב בּוֹ עוֹד, לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וְאָכֵן הִתְעַמֵּק וְהִבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, וְנִתְעוֹרֵר מִזֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ.