Section 111

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הָיָה מַפְלִיג בְּשֶׁבַח אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְכֵן בָּנָיו אַחֲרָיו, אוּלָם מִשּׁוּם מָה אֶחָד מִבָּנָיו הִתְנַגֵּד מְאֹד עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּרְדָפָם מְאֹד. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ אֶחָיו מֵאַיִן לְךָ דֶּרֶךְ זוֹ, עָנָה וְאָמַר: 'וְכִי בַּכֹּל צָרִיךְ אֲנִי לִנְהֹג כְּאָבִי?!'. וְהָיוּ אֶחָיו מִתְלוֹצְצִים וְאוֹמְרִים עָלָיו: אָבִינוּ זַ"ל הוֹרִישׁ מִזְּכוּתוֹ לְבָנָיו כָּל אֶחָד בְּמִדָּה מְיֻחֶדֶת, אוּלָם זֶה יָרַשׁ מֵאָבִינוּ אֶת הַ'לֹּא כְלוּם'.