Section 139

ר' אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַ"ל הָיָה עוֹשֶׂה סְעֻדָּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל (כָּךְ מֶשֶׁךְ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה), וְהָיָה אוֹמֵר לְבָנָיו בְּשִׂמְחָה 'יֵשׁ לָכֶם אוֹתִי לְעוֹד אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ', בְּיָדְעוֹ בְּבִטְחָה שֶׁלֹּא יָמוּת אוֹתָה שָׁנָה, כִּי אָמַר לוֹ פַּעַם רַבֵּנוּ 'הַחֹדֶשׁ שֶׁלְּךָ (הַיְנוּ חֹדֶשׁ פְּטִירָתְךָ) הוּא חֹדֶשׁ אָב', "דַּיין חֹדֶשׁ אִיז אָב", כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁבִּשְׁנַת פְּטִירָתוֹ לֹא יִחְיֶה בְּחֹדֶשׁ אָב, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ אָב יָדַע בְּבִטְחָה שֶׁיִּחְיֶה כְּבָר כָּל הַשָּׁנָה. וְאָכֵן נִפְטַר בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שְׁנַת תר"ה, וְנָתְנוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רֶמֶז לָזֶה 'בְּאֶחָד בְּאָב מֵת אַהֲרֹן' (וּרְאֵה בְּחֵלֶק א סִימָן שמ"ה).