Section 172

כְּשֶׁפָּרְצָה הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה חִזֵּק וְעוֹדֵד רַבִּי בֶּער בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּארְלִין זַ"ל (שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ הַצְּעִירָה שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ"ל) אֶת חֲתָנוֹ רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ זַ"ל הַמְכֻנֶּה נַחְמָן חַיְילִיס זַ"ל, בְּהַדְגִּישׁוֹ לוֹ אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּדְרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַכָּתוּב 'וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא', שְׁמַע חֶרְפָּתְךָ וְדֹם, וּסְבֹל. "הֶער אוּן שְׁוַוייג אוּן לַייד". כְּאוֹמֵר וּמְצַוֶּה לוֹ שֶׁזּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּנֶגֶד הַמַּחֲלֹקֶת וְאֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת לְנַצְּחָהּ.