Section 215

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנִּתְקָרֵב רַבִּי חַיִּים הַנַּ"ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, יָשַׁב רַבִּי פִּנְחָס זַ"ל וְעָסַק עִם תַּלְמִידָיו בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בְּלִי מַפְרִיעַ, וְרַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְּלִיטְשׁ אַף הוּא נִשְׁאַר מִתַּלְמִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, וְהָיָה יָדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּאֶחָד מֵהַמֻּפְלָגִים בְּמִדַּת הַשִּׂמְחָה, כִּי אִם רַק דִּבֵּר עִם מִישֶׁהוּ נִתְמַלֵּא הַלָּה תֵּכֶף שִׂמְחָה, וְהָיָה רָגִיל מְאֹד בְּרִקּוּדִים וְהָיָה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַבַּעַל דָּבָר אוֹמֵר לִי מַה יֵּשׁ לְךָ לִשְׂמֹחַ עַכְשָׁו? אֲנִי עוֹנֶה לוֹ: "אֲנִי מַלְוֶה לְעַצְמִי רִקּוּד, כִּי הֲרֵי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לִי בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, אָז אֲנִי לֹוֶה עַכְשָׁו רִקּוּד מִזְּמַנִּים טוֹבִים אֵלּוּ שֶׁיָּבוֹאוּ" (שָׁם).