Section 388

בְּעִנְיַן הַסֵּפֶר 'יְמֵי מוֹהַרְנַ"ת' שֶׁכִּנָּהוּ מוֹהַרְנַ"ת 'יְמֵי' וְלֹא 'חַיֵּי', כְּהַסֵּפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן", כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, עַיֵּן שָׁם, הָיָה אוֹמֵר שֶׁאָנוּ בְּדוֹרֵנוּ אֵינֶנּוּ כְּבָר יְכוֹלִים לִקְרֹא לְסִפּוּר חַיֵּינוּ לֹא "חַיֵּי" וְלֹא "יְמֵי", כִּי הַלְוַאי וְנִזְכֶּה לַחֲטֹף אַף כַּמָּה רְגָעִים טוֹבִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְאִם נִזְכֶּה נוּכַל לִקְרוֹת לְסִפּוּר חַיֵּינוּ "רִגְעֵי" כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁמוֹ, כִּי עָלֵינוּ מַמָּשׁ אָמַר הַכָּתוּב "לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ", שֶׁאוֹתָנוּ בּוֹחֲנִים וּמְנַסִּים בִּרְגָעִים מַמָּשׁ, וּלְמָשָׁל: כֵּן לְדַבֵּר, לֹא לְדַבֵּר, לְהַבִּיט חָלִילָה בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים אוֹ לֹא, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת. וְכָל נִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ הֵם מִבְחָנִים וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁל רְגָעִים וּשְׁנִיּוֹת.