Section 389

אָמַר פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל: מְסַפְּרִים בָּעוֹלָם שֶׁפַּעַם נִכְנְסָה אֵם הַגְּרָ"א אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: בְּנִי הַיָּקָר, מָה אֹמַר וְאֶטְעַן בָּעוֹלָם הַבָּא לִזְכוּתִי? עָנָה וְאָמַר לָהּ: תֹּאמְרִי שֶׁיָּשַׁבְתְּ אַלְמָנָה מֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְיֵשׁ בָּזֶה דַּי וְהוֹתֵר לְהָגֵן עָלַיִךְ וְלַעֲמֹד לִזְכוּתֵךְ. וְסִיֵּם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל וְאָמַר: כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָנוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְמַעְלָה, נֹאמַר שֶׁחָיִינוּ כִּיהוּדִים וְהִקְפַּדְנוּ עַל דִּינֵי הַתּוֹרָה מֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הַקּוֹמוֹנִיסְטִים הֶעָרִיצִים.