Section 427

אָמְרוּ, שֶׁבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה (הַמְבֹאָר מִמֶּנּוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַן סִימָן ל"ו) הַשַּׁיָּךְ לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ לְמַעֲשֶׂה, הוּא בָּזֶה שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּפְרָט עַל-פִּי דַּרְכֵי עֵצוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כִּי בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא עִנְיַן הַחִדּוּשׁ הֶחָדָשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְלָנוּ שַׁיָּךְ הַדָּבָר כְּפִי מִדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת כִּפְשׁוּטָם בְּקִיּוּמָם שֶׁל הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה, וּמִיּוֹם לְיוֹם נִתְעַלֶּה עַד שֶׁנַּשִּׂיג וְנָבִין לָאֱמֶת סוֹדוֹת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה.