Section 446

הָיוּ אוֹמְרִים: הֲרֵי בְּעֵינֵי הָעוֹלָם מִמֵּילָא אָנוּ לִשְׂחֹק, לִשְׁלִילָה וּלְלֵיצָנוּת, אִם כֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁאָנוּ עַצְמֵנוּ לֹא נַעֲשֶׂה צְחוֹק מִכָּל הִתְקָרְבוּתֵנוּ לְרַבֵּנוּ, וְנִשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה הִתְקָרְבוּתֵנוּ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ בֶּאֱמֶת וּלְתוֹעֶלֶת.