Section 119

פַּעַם כְּשֶׁלָּמַד רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זַ"ל הַמַּעֲשֶׂה מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְס בְּעִנְיַן הָעֵץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים שֹׁרֶשׁ אֶחָד הוּא אֱמוּנָה, וְהַשֵּׁנִי הוּא יִרְאָה וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא עֲנִוּוּת, וֶאֱמֶת הוּא גּוּף הָאִילָן וְכוּ', שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד, אִם יֵשׁ לָאָדָם אֱמֶת וֶאֱמוּנָה וְיִרְאָה אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עֲנָוָה וְכִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל דְּבָרִים וּמַדְרֵגוֹת נִשְׂגָּבוֹת כָּאֵלּוּ לְלֹא עֲנָוָה? וְלֹא תֵּרֵץ קוּשְׁיָתוֹ.