Section 126

פַּעַם כְּשֶׁבִּקֵּשׁ בְּסוֹף יָמָיו שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ לְלִמּוּדוֹ אֶת הַ'שֻּׁלְחָן עָרוּךְ' הַגָּדוֹל שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד בּוֹ וּשְׁאָלוּהוּ: הֲרֵי הַיּוֹם יֵשׁ כְּבָר אֶת הַחִבּוּר 'מִשְׁנָה בְּרוּרָה' שֶׁבּוֹ מְסֻכֶּמֶת כְּבָר הַהֲלָכָה, וְעַתָּה בְּזִקְנוּתוֹ כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ אוּלַי עָדִיף שֶׁיֶּהְגֶּה בּוֹ, עָנָה וְאָמַר: בִּצְעִירוּתִי לֹא יָדַעְנוּ מֵהַסֵּפֶר 'מִשְׁנָה בְּרוּרָה' וְהָיִינוּ עוֹסְקִים רַק בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם פֵּרוּשׁ מָגֵן אַבְרָהָם וְעוֹד פּוֹסְקִים, וְרוֹצֶה אֲנִי לַחֲזֹר לַמָּקוֹר, וְלָמַד כָּךְ וּבִפְטִירָתוֹ מָצְאוּ שֶׁאוֹחֵז בְּחֵלֶק אֹרַח חַיִּים סִימָן צג, כְּמִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא בְּצַחוּת עוֹד רֶמֶז, כִּי "מָגֵן" עוֹלֶה צג, וְהַיְנוּ 'מָגֵן-אַבְרָהָם'.