Section 187

שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּגֹדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַ"ל שֶׁאַף שֶׁהָיָה עוֹבֵד ה' מֻפְלָג בְּמַעֲלָה הָיָה עוֹשֶׂה הַכֹּל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבִּקְּשׁוֹ שֶׁיְּעִירֵהוּ בַּחֲצוֹת לַיְלָה אָמַר לוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶשְׁתַּדֵּל בָּזֶה אֲבָל אֵינִי מַבְטִיחֲךָ. וְהִתְפַּלֵּא עַל תְּשׁוּבָתוֹ כִּי יָדַע כַּמָּה זָהִיר וְזָרִיז הוּא בַּעֲבוֹדַת קִימַת חֲצוֹת עַד שֶׁשְּׁאָלוֹ עַל כָּךְ, וְעָנָה לוֹ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא נוֹהֵג לְהַשְׁגִּיחַ בַּלַּיְלָה עַל יְלָדָיו הַקְּטַנִּים שֶׁבַּבַּיִת הַמִּתְעוֹרְרִים כְּדֶרֶךְ הַתִּינוֹקוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְרִיחַ אֶת זוּגָתוֹ שֶׁתְּטַפֵּל הִיא בָּהֶם אַחַר יוֹם עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁל גִּדּוּל הַיְלָדִים וּמִשּׁוּם כָּךְ מִשְׁתַּדֵּל הוּא לְטַפֵּל בָּהֶם וְלִשְׁהוֹת אָז בְּבֵיתוֹ, וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לוֹ שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתוֹ לַהֲעִירוֹ.