Section 194

פַּעַם בְּפוּרִים בְּעֵת שִׁכְרוּתוֹ אָמַר ר' שְׁמוּאֵל זַ"ל, עִנְיַן רַבֵּנוּ זַ"ל אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁל חֲטִיפַת שִׁירַיִם וְחַיִּים טוֹבִים וְנֶחְמָדִים, אֶלָּא הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לְקַיֵּם עֵצוֹתָיו בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ וְלִשְׁכֹּחַ מִכָּל עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, וְלַעֲבֹד אֶת ה' עַל פִּי עֵצוֹתָיו, בִּפְרָט בְּהִשְׁתַּדְּלוּת בְּקִימַת חֲצוֹת לַיְלָה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה אָז, וְהִתְבּוֹדְדוּת מִחוּץ לָעִיר וְעוֹד וָעוֹד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹסְקִים בְּלִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקְּדוֹשִׁים אִם אֵין הַלִּמּוּד בְּמַטָּרָה לְקַיְּמָם, וְלַעֲשׂוֹת כֵּן בְּהִשְׁתַּדְּלוּת נְכוֹנָה בִּפְשִׁיטוּת, גַּם זֶה 'מֵהֵיכִי תֵּיתִי', כְּלוֹמַר אֵינוֹ עִקָּר, וּמַפְסִידִים בְּכָךְ אֶת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְסוֹד עִנְיָנוֹ הוּא בַּעֲשִׂיָּה לְמַעֲשֶׂה. וּמִי שֶׁהִכִּירוֹ יָדַע שֶׁאָכֵן הוּא מְקַיֵּם כָּךְ אֶת הַדְּבָרִים וְאַשְׁרֵי לוֹ.