Section 222

בְּמַאֲמָרָם זַ"ל (ברכות כח, יומא כב), בְּעִנְיַן הַתַּלְמִיד חָכָם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה 'תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ', אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא בִּבְחִינַת הַ'לְּפָחוֹת', הַיְנוּ שֶׁלְּפָחוֹת יִהְיֶה תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, כִּי לָאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה תּוֹכוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחִיצוֹנִיּוּתוֹ, לְרֹב הַצְּנִיעוּת וְהַסְתָּרַת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל חָלִילָה בְּגֵאוּת וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל כְּלַפֵּי אֲחֵרִים 'לְפָחוֹת' יִהְיֶה תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ.