Section 292

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לָעִנְיָן הַמּוּבָא בְּתוֹרָה ע"ג חֵלֶק ב' מֵעִנְיַן חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה וְכוּ' שֶׁיֵּשׁ שֶׁאַף שֶׁכְּבָר זָכָה הָאָדָם וְהִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּשֶׁבָּא אֶל הַשַּׁעַר מוֹצֵא אוֹתוֹ סָגוּר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. שֶׁלָּזֶה קָשׁוּר מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת שֶׁכְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר אָז וְלָקוּם לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' אָז הוּא עֵת שֶׁמּוֹצֵא תָּמִיד אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא בְּקִינָתוֹ אַחַר שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִישִׁים דִּקְדֻשָּׁה, הַכּוֹלֵל כָּל הַשְּׁעָרִים, שֶׁהָעֵצָה לַחֲזֹר וְלָבוֹא וּלְהִכָּנֵס בָּהּ הוּא עַל יְדֵי קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה, וְזֶהוּ 'קוּמִי רֹנִּי בַּלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַ"ח פְּנֵי ה' (איכה ב). וְהַיְנוּ "נֹכַח פְּנֵי ה'", מַמָּשׁ כִּי אָז בְּעֵת קָדוֹשׁ זֶה כָּל הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. (וראה בביאור הליקוטים בפי' הרבב"ח על תו' ט).