Section 329

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ עַל עַצְמוֹ מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי יָכוֹל לְהָעִיד שֶׁאֵין בִּי שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁל יְהוּדִי טוֹב (הַיְנוּ מְפֻרְסָם), (לעיל חלק ג סימן עז) שֶׁכְּמוֹ כֵן הַסִּימָן שֶׁל אֲנָשָׁיו הַדְּבוּקִים בּוֹ גַּם הוּא כֵּן, שֶׁמִּי שֶׁמְּקֹרָב אֶל רַבֵּנוּ בֶּאֱמֶת וְזָכָה לְקַבֵּל דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת אֵיךְ יָכוֹל לְהַרְאוֹת שׁוּם תְּנוּעוֹת וְגִנּוּנִים שֶׁאֵינָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן תְּנוּעוֹת חֵן שֶׁל שֶׁקֶר חָלִילָה וְחָס.