Section 397

הָיָה אוֹמֵר. אַחַר שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ רַבֵּנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת וְעֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כָּאֵלּוּ הֲרֵי לְמַעֲשֶׂה לֹא נִשְׁאָר לָנוּ אֶלָּא רַק לַעֲבֹד וּלְהִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, וְלֹא נִשְׁאָר לָנוּ אֶלָּא לַעֲמֹד עִם כְּלֵי הַקִּבּוּל הַמְתֻקָּנִים שֶׁאֵינָם מְחֹרָרִים וְלִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר תּוֹרָתוֹ הַשּׁוֹפַעַת לְכָל אֶחָד תָּמִיד, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא אַךְ זֹאת לִבְלִי לַעֲצֹר וְלִמְנֹעַ אֶת שֶׁפַע אוֹר תּוֹרָתוֹ וְעֵצוֹתָיו, וְאִם רַק לֹא נַפְרִיעַ לְהַשְׁפָּעַת כֹּחַ תּוֹרָתוֹ וּנְקַיֵּם בִּפְשִׁיטוּת צִוּיָיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקָרֵב לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן.