Section 410

לְעִנְיַן מִדַּת הַתְּמִימוּת וְהָאֱמֶת שֶׁל הָאָדָם הָיָה אוֹמֵר שֶׁהַתְּמִימוּת וּמִדַּת הָאֱמֶת הִיא בְּחִינַת הָרַגְלַיִם שֶׁעָלֶיהָ יָקוּם וְיַעֲמֹד הַכֹּל, שֶׁאַף שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֹחַ וְדַעַת וּתְבוּנָה גְּדוֹלָה וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל אֵין מַעֲמָדוֹ וְעִקָּרוֹ עוֹמֵד וְקַיָּם עַל מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ וְאֵין יָכוֹל לֵילֵךְ אַף פְּסִיעָה קְטַנָּה עִם מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ אַף שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, אֶלָּא עִקַּר מַעֲמָדוֹ וְקִיּוּמוֹ וַהֲלִיכָתוֹ הוּא עַל יְדֵי רַגְלָיו שֶׁהוּא מִדַּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה וְהַתְּמִימוּת הַפְּשׁוּטָה, וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אָסָף (תהלים עג) "וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי", שֶׁהִתְאוֹנֵן זֹאת עַל זֶה שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עִנְיַן הַתְּמִימוּת וְהָאֱמֶת שֶׁהֵם הָרַגְלַיִם הָאֲמִתִּיִּים. וְעַל כֵּן אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם מֹחַ וְדַעַת גָּדוֹל עִקַּר עֲלִיּוֹתָיו וּמַהֲלָכָיו לְהַגִּיעַ לְאֵיזֶה דַּרְגָּא שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה דַּוְקָא עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁהֵם מְרַמְּזִים עַל עִנְיַן הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת.