Section 466

שְׁאָלוֹ פַּעַם אֶחָד שֶׁלֹּא מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, מַדּוּעַ נוֹהֲגִים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִרְקֹד כָּל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה וּבְכָל עֵת הַמִּזְדַּמֵּן, עָנָה וְאָמַר לוֹ: אִם רוֹקְדִים הֵם מֵהַסְּתָם יֵשׁ לָהֶם בְּמַה לִּשְׂמֹחַ, כִּי שְׂמֵחִים הֵם שֶׁעַל אַף דַּרְגָּתָם הַקְּטַנָּה וְהַנְּמוּכָה אַף עַל פִּי כֵן זָכוּ לִפֹּל בְּחֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ הַטּוֹב שֶׁל רַבֵּנוּ וְלָדַעַת מִתּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת וְעֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת כָּאֵלּוּ. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דַּי וְהוֹתֵר, כְּדֵי לְעוֹדְדָם וּלְשַׂמְּחָם. וְזֶהוּ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, הַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב לָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל רַבֵּנוּ מֵחוֹבָתֵנוּ לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּלִי הֶרֶף וּלְהוֹדוֹת לַה' אַף רַק עַל זֶה בִּלְבַד.