Section 471

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּעִנְיַן מַה שֶּׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁמֵּחֲמַת כָּל מִינֵי טְרָדוֹת גַּשְׁמִיּוֹת נִשְׁתַּבֵּשׁ אֶצְלוֹ סֵדֶר יוֹמוֹ, וְשָׁאַל אִם אַחַר שֶׁגָּמַר כָּל עִנְיָנָיו וְסִדּוּרָיו וְחוֹזֵר לְתַלְמוּדוֹ אִם יַחֲזֹר וְיִפְרַע וְיַשְׁלִים אֶת חֹק סֵדֶר לִמּוּדוֹ שֶׁהֶחֱסִיר, וְעַל יְדֵי זֶה יִשְׁתַּנֶּה שׁוּב כָּל הֶמְשֵׁךְ סְדָרָיו כְּהֶרְגֵּלוֹ, אוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד כְּפִי סִדְרוֹ תָּדִיר בְּאוֹתוֹ עֵת שֶׁעוֹמֵד בּוֹ וּכְפִי שֶׁמַּסְפִּיק. עָנָה לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם עָסַקְתָּ בְּצָרְכֶיךָ מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ בְּהֶכְרֵחַ לַעֲסֹק בָּהֶם הֲרֵי שֶׁעָסַקְתָּ בְּדָבָר טוֹב וְנִצְרָךְ וּמַה לְּךָ לִדְאֹג, וְעַתָּה כְּשֶׁהִנְּךָ חוֹזֵר לְלִמּוּדֶיךָ, הַמְשֵׁךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּפִי סִדְרְךָ בְּעֵת זוֹ וְכִבְכָל הַיָּמִים. (וראה בשיחות הר"ן סימן רסט).