Section 568

הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן מִקּוֹבְנָא זַצַ"ל הָיָה דָּבוּק מְאֹד בְּמִצְוַת סֻכָּה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁהָיָה נִפְרָד מֵהַסֻּכָּה אַחַר שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג לֹא הָיָה יָכוֹל לִפָּרֵד מִמֶּנָּה עַד שֶׁהָיָה מְנַשֵּׁק וּמְגַפֵּף אֶת כָּתְלֵי הַסֻּכָּה, וְכָךְ הָלַךְ וְחִבֵּק וְנִשֵּׁק אֶת דַּפְנוֹת הַסֻּכָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַסְּכָךְ עַצְמוֹ אָמַר בְּעֶרְגָּה וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת כְּאוֹמֵר הָאָהוּב לַאֲהוּבוֹ הַנֶּאֱמָן וְהַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר "מִמְּךָ בִּכְלָל אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד". "אוּן פוּן דִיר קֶען אִיךְ זִיךְ אִין גַאנְצִין נִישְׁט גִיזֶעגִינֶען".