אות - קסג
אות - קסג
Source: https://ajew.org/reader/sichos-haran/1/163

Segment 1
HE:
ספר לי איש אחד מזלאטיפאלי שבהיותו יושב רבנו זכרונו לברכה בזלאטיפאלי, פעם אחת בקיץ התפלל רבנו זכרונו לברכה בבקר השכם ואחר כך שלח את בתו הילדה שרה תחיה וקראה אותו. ובא לרבנו זכרונו לברכה ואמר לו רבנו זכרונו לברכה: לך עמי לטיל. והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה. ואמר בלשון אשכנז (עס איז זייער גוט פרום צו זיין צווישין זייא):

EN:
One person from Zlatipola told me: when Rabbainu o.b.m. was residing in Zlatipola, once in the summer Rabbainu o.b.m. prayed early in the morning and afterward sent his young daughter Sarah, may she live, to call him. And he came to Rabbainu o.b.m., and Rabbainu o.b.m. said to him: Come with me to walk. And he walked with him outside the town among the grasses. Rabbainu o.b.m. answered and said: If you merited to hear the voice of the songs and praises of the grasses — how every blade of grass sings a song to Hashem Yisburach without ulterior motive and without any strange thoughts, and they do not await any reward or payment — how beautiful and pleasant when one hears their song! And it is very good to be pious [frum] among them in the service of Hashem. (And he said it in German: "Es iz zeyer gut frum tzu zayn tsvishn zey" [It is very good to be pious among them].)
Afterward they walked further and came near a certain hill (called "Magila") that was near the town. And he asked him: what is this? And he answered him and told him the matter of that Magila. And he said to him that he should go with him there. And they entered there. And when they entered there they could not be seen from outside at all, for the aforementioned hill was hollow inside and somewhat deep within. And Rabbainu o.b.m. entered there with the aforementioned man. And Rabbainu o.b.m. sat down there on the ground and took from his sleeve pocket the book "Shaarei Zion" and began to say it, and wept very very greatly. And he went on from page to page and wept very greatly — without stopping. And the man stood next to him and held his tobacco pouch, and stood astonished and saw his very great weeping. And he remained there a long time doing this. And when he stopped weeping — he commanded the aforementioned man to go out and look outside where the day stands. And he went out and saw that the day had already passed and the sun was inclining to set. And he had lingered thus in his weeping close to a full summer day without stopping. Afterward he commanded him to bring fire and smoked the pipe, and sat a little and they went out. And he said to him: there will be a time when it will be very difficult to draw near to him. But I am now in your hands. And you and Rabbi Yaakov Yosef (335) — if you wish, I am able to make from you Tzadikim like myself.

Segment 2
HE:
אחר כך הלכו יותר ובאו סמוך להר אחד (שקורין מאגילא) שהיה שם סמוך להעיר ושאל אותו: מה זאת, והשיב לו, וספר לו ענין אותו המאגילא. ואמר לו שילך עמו לשם, ונכנסו לשם. וכשנכנסו לשם לא נראו לחוץ כלל כי ההר הנ"ל היה חלול בתוכו ועמק קצת בתוכו. ונכנס לשם רבנו זכרונו לברכה עם האיש הנ"ל. וישב רבנו זכרונו לברכה שם על הארץ ולקח מבית יד שלו ספר "שערי ציון", והתחיל לומר, ובכה מאד מאד. והיה אומר להלן מדף לדף ובכה הרבה מאד מאד בלי הפסק. והאיש עמד אצלו והחזיק הצוביך (בית קבול המקטרת) שלו, ועמד משתומם, וראה בכיתו הגדולה מאד. ושהה זמן הרבה בזה. וכאשר פסק לבכות צוה על האיש הנ"ל שילך ויסתכל בחוץ היכן היום עומד, ויצא וראה שכבר פנה היום והשמש נוטה לשקע. וכל כך התמהמה בבכיתו קרוב ליום שלם בקיץ בלי הפסק. אחר כך צוה לו להוציא אש ועשן הלולקע (מקטרת) וישב מעט ויצאו לחוץ. ואמר לו שיהיה זמן שיהיה קשה מאד להתקרב אליו. אך אני עכשו בידכם. ואתם ורבי יעקב יוסף (שלה) אם תרצו אני יכול לעשות מכם צדיקים כמוני בעצמי:

EN:
335. RAK: Rabbi Yaakov Yosef of Zlatipola — Rabbainu's father-in-law [of his second marriage]. His son Aaron married Chayah the daughter of Rabbainu.