אות - רצח
אות - רצח
Source: https://ajew.org/reader/sichos-haran/1/298

Segment 1
HE:
פעם אחת בא לפניו בערב יום הכפורים איש אחד מאנשיו שנחלש באותן הימים וספר לפניו צערו וחולשתו. ועמד שם עוד אחד מאותו העיר של זה האיש הנ"ל, שהיה אוהבו, ואמר לפני רבנו זכרונו לברכה שחולאתו הכבידה עליו בשביל שהלך היום למקוה לטבל. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר: למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות, טוב וראוי יותר שתתלו בעברות. וזה היה בערב יום כפור האחרון של קדם הסתלקותו הקדוש באומאן:

EN:
Once there came before him on Yom Kippur eve a certain man from his people who had become weak during those days and related his pain and weakness before him. And there stood there also another man from the same city as that man — who was his friend — and he said before Rabbainu, o.b.m., that his illness was very serious and there was concern about him. Rabbainu, o.b.m., stood up and said words of comfort to the sick man, and told him that he would be well and healthy. And he spent much time with him encouraging him and saying comforting words to revive him and lift his spirits. And the man was greatly comforted by this. And in truth he recovered and became healthy.