אות - סח
אות - סח
Source: https://ajew.org/reader/sichos-haran/1/68

Segment 1
HE:
הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה. וירחם על עצמו ויפרש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך. וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה. וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבאר זאת בספרים הנדפסים (קכו). אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה כי מי שירגיל עצמו לנהג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדין לא זכה להתקרבות כראוי אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי (קכז). ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים (קכח). ואמר שעקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך כמו שכתוב (תהלים ו ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו' (קכט). אשרי מי שירגיל עצמו לקים הנהגה זו העולה על הכל:

EN:
He warned very greatly many times about the matter of conversation between oneself and one's Maker — that every person should speak and converse between himself and his Maker, and settle himself deeply as to what he is doing in this world. And he should have compassion upon himself and spread his palms in supplication and entreaty to beseech and plead before Him blessed He that He grant him merit through His great mercies to draw near to His service blessed He. And he should pour out his heart like water before Hashem Yisburach (126).
And he said: this practice of hisbodidus [personal prayer] (127) should be in the language in which one speaks — that is, in the vernacular — for in the Holy Tongue it is difficult to express oneself at length, since most people are not fluent in it (128). But in the vernacular one can speak at great length. And moreover one can express in the vernacular all the needs of one's heart and all that is in one's heart with greater ease (129).
And this practice of hisbodidus is a very great matter and higher than all else. And he urged and warned about it greatly at all times (130).
126. RAK: Shivchay HaRan 10. See above 7. See below 117, 299, 234. Chayai Moharan 436-443. Likutay Moharan 108, 156, 259. Likutay Tinyana 25, 93, 95, 101. See the book Hishtapchus HaNefesh.
127. RAK: Shivchay HaRan 12. See below 234.
128. RAK: Likutay Moharan 156.
129. RAK: Rabbainu himself practiced this. (See below 275; Avneiha Barzel 31:36; Shaaris Yisroel 13).
130. RAK: Likutay Moharan Tinyana 95, 105.