{
  "bookId": "sichos",
  "part": "4",
  "torah": "כ",
  "title": "sichos כ",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/sichos/4/כ",
  "plainUrl": "/reader-plain/sichos/4/כ/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "כ. לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות. ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר (עי' ליקוטי מוהר\"ן תנינא תורה כד, מח), ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "בחלק ד' הארכתי בענין הזה שהוא ממש כנגד הקליפה של הפלשתים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ועיין במשלי טו:כא אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת. וי\"ל שמי שחסר לב – ועיקר השמחה בלב, אז עצתו לעשות אולת להשיג שמחה. ועוד י\"ל ואיש תבונה יישר לכת, על פי המבואר בתורה ל:ה ז\"ל ועיקר השמחה הוא בלב, כמ \" (תהלים ד) נתת שמחה בלבי , והלב של כל השנה הם השלש רגלים, בחינות (במדבר כג ) אלה מועדי ה' ר\"ת אמ\"י כמובא, שהיא אם לבינה, ובינא לבא, והשמחה של כל המצות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב וכו' ע\"ש. הרי שעל ידי האולת שיביא שמחה, האדם יזכה ליישר לכת בבחי' עליה לרגל, שהוא להשלים השמחה בלב, בחי' תובנה ובינה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "כשהאדם זוכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו שומר אותו ומציל לאותו מפגם הברית, ע\"כ. וכן בליקוטי מוהר\"ן קסט. ומבואר גם כן בלקמ\"ת ה:יג ששמחה מביא לתיקון הברית.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "שמחה, זה ש' מחה. ש' בגמטריא ערל, שהשמחה מוחה ומבטל הערלה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "כג . עיין שם באריכות שבעולם האמת, הצדיק יכול ליתן לבוש לנשמה ערומה. וכן הוא בספר עמק המלך, שער ו – עולם התוהו, פרק מג ז\"ל ופעולתו שם, שעובר דרך גיהנם, ומוציא משם בכח מעשיו, לאיזה רשע מישראל אשר שם, שאין לו לבוש, והוא לוקחו תחת לבושו ומעילו, וזה גם כן עושים הצדיקים בחייהם בעולם הזה, כי הם גולים אצל האומות, כדי להוציא אותם הניצוצות וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "כג . ענה ו אמר אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ\"ל. עיין ליקוטי מוהר\"ן נח:ה ז\"ל ע\"י הדעת באים תלת הנ\"ל, שהם אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים בבחי' (משלי ט) לכו לחמו לבחמי , בחי' אכילה, בחי' מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחי' (ישעה נה ) הוי כל צמא לכו למים, שהיא באר, בחי' (משלי ה') ונוזלים מתוך בארך. מלבושים, בבחי' (ישעיה ג) שמלה לכה קצין תהיה לנו, בחי' ענן, בחי' לבוש, בחי' (איוב לח) בשומי ענן לבושו ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "עמש\"כ במסכת סוכה דף נב. על פי חגיגה דף יד, שהלכה דומה ללחם ואגדה דומה למים, ואילו תהלים, דוד המלך ביקש שיהיה חשוב כנגעים ואהלות , ולכאורה הרי זה כמו לחם.",
      "en": ""
    }
  ]
}