# sichos נט

Source: https://ajew.org/reader/sichos/4/נט


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

נט. מסוגל יותר לבנים [ שיתקימו אצלו] להיות רחוק מהם, לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם. רק לבלי להסתכל עליהם כלל, ע"כ. הסוגריים הוספתי מספר לקוטי עצות, בנים אות טו, ומבואר שהבין שהסגולה הוא שלא ימותו הבנים, ואינו ענין כללי של שיטה בדרך חינוך (וטעה בזה בשיח שרפי קודש ב:רבי ז"ל כידוע שלל רבנו מאד בחנוך הבנים, הן את ענין השעשוע עמהם, כמבואר בספר שיחות הר"ן סימן נ"ט, והן את ההכאות לילדים, ע"כ) .

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות הסגולה לזכות לבנים, להולדת בנים, אלא שיתכן שאדרבה, לענין הולדת בנים דוקא מסוגל יותר לעסוק עם ילדים ולגדלם, עמש"כ בפרשת ויצא עה"פ ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה (בראשית ל:ג). ולכאורה זה מש"כ מסוגל 'יותר', דהיינו שהעולם טוענים שמי שאין לו בנים יעסוק בילדים וזה סגולה לבנים, ועל זה רבינו אומר, שיותר מסוגל להיפוך – לא לעסוק כלל עם ילדים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ס: וגם במדינות האלו אם היו יודעין הלוך הגידים בפרטיות היטב היו יכולים לטעם גם כאן את הפרות שאינם גדלים פה, כי גם כאן אף על פי שהגיד ההולך למדינה זו הוא מסגל לפרי מיחדת, עם כל זה כל הגידין מתערבין ומתחברין יחד ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה כענין מה שרבינו בסיפורי מעשיות לענין זמן, במעשה של השבעה בעטלירס , הקבצן הכבד פה, שאפילו החכמות השייכים לימים אחרים יכולים לקבץ לתוך שעה אחת של איזה יום ע"ש, ועמש"כ בשבחי הר"ן אות י'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

על פי זה י"ל שיש דרכים להתקשר לכל צדיק וצדיק מכל עיר איפה שתהיה. כי הצדיקים הם בחי' אבן השתיה, כמו שארז"ל על הפסוק וישת עליהם תבל. ולפעמים זה קל לדעת, כמו בטבריה יש להתקשר למשה ואהרן דרך נשותיהם הטמונים פה. ואכן רבינו היה עושה שליח לזקנו הבעל שם טוב, ואחד מהטעמים שהלך לארץ ישראל היה לעשות דרך להיות בקשר עם זקנו ר' נחמן מהורדנקה .

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סב: דע שיש בבני אדם סגולות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים. ואפלו היקרות חס ושלום הוא בא ממחשבות בני אדם. כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה, וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות. אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים (כלים י"ב ו חולין כה.) ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש יוצא כו ' (סנהדרין קא :)

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר ממש"כ בספר המדות (ערך תשובה אות ה') ז"ל כשאדם חושב כך וכך אעשה- כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקיים, עכ"ל. הרי מבואר דרגה עוד יותר פחותה מדרך כלל, שכאשר האדם חושב בדרך כלל הוא יכול לטעות, אבל יש איזה דרך מחשבה, אולי מחשבה קלה או מחשבה של התפארות, שמחשבה כזו לא יתקיים.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל דהנה צ"ב למה מקומה של הדיבור הנ"ל בערך תשובה. וי"ל דהנה הדיבור נמצא ברש"י בסנהדרין ( כו :) בפירוש מש"כ שמחשבה מועלת לדברי תורה, וראיתי מובא מהמאירי שם, ויתכן שהוא בדרך פירוש רש"י, שהכוונה בזה שצריכים לעשות מיד, ולשקד ולהשתדל ולעמל בתורה, ולא סתם לעשות חשבונות. ולפ"ז י"ל שלכן בא הדיבור הזה בתשובה בכלליות, ולא סתם בערך למוד, כי הוא שייך לכל עבודת השם. וי"ל שזה גם כן הענין של הטעות של נבט, שסמך על מה שיהיה, ואף שבודאי היה לו השגה אמיתית עם כל זה, אי אפשר לסמוך חשבונות להבא, אלא צריכים בפועל לעשות מיד. וזה הכוונה כאן בשיחות ס”ב, לחשוב את הדבר בפרטי פרטיות, דהינו שיהיה ממש בתכלית המעשה בלא שום דחיה וכלליות שבו יכול ליפול מכל מיני סיבות.

</div>