sichos קפא

קפא. שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה. והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה , ע"כ .

צע"ק כי כלל יש שהקב"ה יהיב חכמה לחכימא, ואיך יבוא לגלות חכמה למי שאינו חכם. וכי למדן גדול יכול למסור חידושיו העמוקים למי שאינו בקי בלימוד. ולהבדיל, וכי יכולים למסור חידושים במתמטיקה וקוונטים פסיקה למי שבכלל לא יודע ענינים אלו ואין לו שכל מיוחד. (ובמגילת סתרים גם כן כתוב שהמשיח יתן נאומים לכל העולם ויגלה להם דברים נפלאים, אבל שם יכול להיות בהדרגה, שילמד אותם לאט לאט כפי שכלם, מה שאין כן לשון רבינו כאן משמע שמיד הוא יקח אותם לרמה גבוה כזה שמיד יהיו בטלים וכו'). [ועיין ביחוד היראה עמ' שה ז"ל כין אין החכמה מאירה כי אם בסוד הישיבות וכו' שהוא בית קיבול, וכו' ואם לאו אי אפשר לקבל החכמה, עכ"ל, ואכן שם מבואר שמי שהוא ירא באמת מיד מקבל החכמה].

ואולי יש חכמות פשוטות שהם ממש מול עינינו ולא ידענו מהם.

ואולי החכמות האלו הם ממש בבחי' החכמה תחיה את בעליה, שהשכל בא עם החכמה, וממילא מובן שמיד יהיו בטלים להחכמה. [אבל אין לפרש שרבינו בעצמו היה נותן להשומעים חכמה, וכמו שמצינו שאמר לרבי נתן – אתה תחשוב שזה ממך וכו ', וכן מצינו בעלמא בסיפורי צדיקים, כי אין הלשון כאן משמע כן כלל, רק שרבינו היה מגלה החכמה, ומהחכמה יהיו בטלים].

אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים (שנט), ע"כ. [שנט – רא"ק ציין לאות צט – שהמדבר עם חביר ו מקבל אור חוזר, עיין שם, ולא נראה שיש לו שום שייכות לכאן].

עיין חיי מוהר"ן רמ (ומה שציינתי שם) , מה שרבינו גילה סודות גדולות מהשיחת חולין שהיה מדברים אצלו ב שבת קודש.

קפד: שמעתי בשמו שאמר שתכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו (כמנהג העולם בשעת נתינת שלום) אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש. ואמר רמז על זה "יד ליד לא ינקה רע" (משלי יא כא ) שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום, שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל:

גם כבר שמעתי קצת מזה. ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו '. ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה, יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה. עיין שם.

ממה שאמר שיכולים לדעת כל זה גם על ידי חכמה, לכאורה מבואר הענין שאין הידיעה הזו על כל סיפורי חיי האדם, אלא מה שנרשם תוצאות של עבירות ומדות רעות.

בחיי מוהר"ן אות תנ , תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת: מעשה באחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא . ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו וכו' ואזי בשבועות חלם לו שבאו וכו' וספר לי אותו האיש הנ"ל שבא עכשיו את המחשבה שהולך עמה האיש מאנשי שלומנו הנ"ל עיין שם.

הרי שרבינו לא ידע כלל מאותו המחשבה, ואדרבה אמר שהיה צריך נביא לדעת ממנה. רק שגילו לו בחלום.