{
  "bookId": "sichos",
  "part": "4",
  "torah": "קצב",
  "title": "sichos קצב",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/sichos/4/קצב",
  "plainUrl": "/reader-plain/sichos/4/קצב/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "קצב. אם מאמינים בהשם יתברך צריכים להאמין שיש צדיקים גם כן. כי כמו שהש\"י נמצא בודאי כמו כן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור, והבן מאד, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "עיין ספר המ י דות, הרהורים אות ז: מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ויש ליתן רמז לדברי רבינו במה שאמר רבי יוחנן (סוף מסכת מגילה לא.) כל מקום שאתה מוצא גבורתו (-במוצאי שבת הנוסח גדולתו) של הקב\"ה שם אתה מוצא ענוותנותו, ע\"ש. הרי כל מה שאנו יודעים מהשם יתברך הכל רק על ידי אמונה, הרי שכל מקום שאתה מוצא גבורתו – שאתה מאמין בהשם יתברך, שאם אתה מוצא ענוותנותו – זה הצדיק שהוא הענו של השם יתברך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "קצח . כי מתחלה היה קשה לי קצת מפני מה יהיה כך, דהינו שאין לנו שום חשיבות בעולם וכו '. אבל עכשו , על פי המעשה הנ\"ל שוב אינו קשה לי כלל. וכבר היה מוכן לספר מעשה זו, אך אעפ\"כ וכו' עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "עיין בספר חיי מוהר\"ן שמה ז\"ל ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו , ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו, וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו . וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם, עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "קצט . אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר (הינו בספר לקוטי מוהר\"ן) כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור, עכ\"ל. ובמקום אחר רבינו גילה שרק מי ש זכה לתיקון הברית בשלמות יכול להבין את תורת הצדיק. ואכן אין הכוונה אלא לתכלית הכוונה, אבל בודאי כל אחד מבין מה שהוא צריך כפי מדרגתו, כמבואר בסוף הספר, שמי שאין יכול למצא עצמו בדברי תורתו הוא אפיקורס, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "שיחות הר\"ן ריא : תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא. וכפי מה שצריכין להאנשים השומעים וכו' עיין שם באריכות. וזה דבר ידוע ומוכר בתורת רבינו איך שכל אחד רואה במה שהוא לומד ממנו את מה שקורה אז בחייו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "והנה האמת הוא שכך היה צריך להיות בכל מקצות התורה, שכל מה שהאדם לומד היה צריך לראות בו קורות חייו, וזה לשון הבעל שם טוב (אגרת ב' לבנו): ודע שמכח התורה שלמד אדם היום, ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות, ואינו יודע אם לעשות אם לא, יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה. ובלבד שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך, אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה, עכ\"ל. ולכאורה זה מענין מה שכתב רבינו בספר המדו (דעת יד) שיכולים לדעת איך להתנהג על ידי פתיחת ספר עמש\"כ שם. אכן כפי מה שכתב הבעל שם טוב, זה בתנאי שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך, ואילו סגולת התורה של רבינו הקדוש פועל בכל אחד ואחד אפילו בהרחוקים והמנותקים רחמנא ליצלן, הרי שהתורה של רבינו בבחינת דבקות תמידית לה' יתברך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "ריט . והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום, שנתן לו את התורה ופת ח בה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "רבינו שבח את פתיחת התורה משום שקובע האמונה בפשיטות, אכן עיקר הטעם שהתורה פתחתה כך אינה אלא משום שרצה לקבוע זכותם של בני ישראל לארץ ישראל כמבואר ב רש\"י בהתחלת התורה ז\"ל לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב:ב ) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא:ו ), שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב\"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו ', ע\"ש (וירשת הארץ היא משכר המצות וחושבה כמצוה , ועיין מזה באריכות ברא\"ם ויפ\"ת ) ורבינו בעצמו מביא את במ\"א . הרי מבואר שעיקר התורה הוא המצות, ואפילו כל ענין של התחלת התורה במעשה בראשית אינה אלא להקים זכותם של בני ישראל בארץ ישראל מקום המצות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "ולכאורה מבואר מזה גודל חשיבות עם ישראל, שהם חשובים אפילו יותר מהמסר שרבינו שבח, ודו\"ק .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "רכ . ענין האפיקורסות שמתפשט. עיין לעיל לה ומשכ\"ש . ולעיל קכו .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "שיחות הר\"ן רכא . היה מתלוצץ מאד מהלוחות שלנו או שלהם להבדיל, שכותבים המ א רעות והשנויים כגון קר וחם וכו '. ועל פי הרב אינם מכונים דבריהם כלל. ענה ואמר אם כן שיודעין, יאמרו נא השנויים שיש בעולם בכל יום ויום בעצמו. כיכמעט בכל יום ויום משתנים בעולם וכו' וכו' ומי יוכל לכון ולידע זאת? מה רבו מעשי ה' וכו' על פי חכמות חיצוניות שלהם כל השנויים הנעשים ביום אחד וכו' עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "והנה היום כבר אומרים השנויים בכל העולם בכל שעה, ובהרבה אחוזים צודקים – לא מחמת שמנחשים מה יהיה נגזר, אלא מחמת שיש להם כלים בכל העולם ובשמים למדוד האויר וכדומה עד שהם יכולים לראות מה הולך ולאיפה הולך ובאיזה מהירות הולך וכו' וכו '.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "ולפי זה מבואר לכאורה שאנחנו בעידן חדש לגמרי מאותו עידן של רבינו. וצ\"ע אם כן גם לעוד הרבה ענינים של חכמות חיצוניות, כמו ברפואה, אולי יש מקום לסמוך על כמה מהכלי מדידה שלהם [אכן הרופאים עצמם ראינו עין בעין היום כמה צדקו דברי חז\"ל שטוב שבהם לגיהנם , כי ראינו במחלת השקרונה איך שהתנהגו בשקר וברשעות ובאכזריות וברציחה ממש] , ודבר זה לא יפתר בעצה אחת לכולם, לא ישתוו הדעות בזה, כל אחד כפי האמת שלו. ואכמ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "וכן עיין מש\"כ בענין הצלחה בעיר גדול מקום העסקים הגדולים, אם זה שייך היום – חיי מוהר\"ן תסה .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "שיחות הר\"ן רכה. וכן פעם אחת ראה ספר אחד שמלקט מכתבי האר\"י ז\"ל שאינם מצויים שמדבר מהשתלשלות והמדרגות שקדם האצילות שהוא עולם המלבוש וכו' כמו שכתוב בספר ויקהל משה וכו '. ודבר עמי מזה ונפלאתי מאד עד זה מה שיש למוד בקבלה גם למעלה מאצילות ונדמה לי שאין גבוה יותר, ושחק, ע\"כ .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "הלשון צ\"ע קצת, כי מצד אחד מבואר שרבי נתן הכיר טוב את עולם המלבוש וספר ויקהל משה (ועיין בעלים לתרופה סד, אכן נכתב בתקצ\"ב ) ואם כן מה זה שנפלאה לו. ואחד תירץ שנפלאה לו שיש למוד באלו הדברים, אכן גם זה נראה דוחק, כי הרי ידע שיש ספר שמורה עליהם , אכן י\"ל שעד שלא ידע שהאריז\"ל בעצמו גילה ולימד מהם לא החשיב אותו כלימוד אלא השגה פרטי . ונראה יותר, שאף על פי שידע מהם לא היו רמיא על דעתיה , ובפרט מחמת הנ\"ל שלא ידע שהאריז\"ל דיבר מהם , ורק כאשר הוא שמע רבינו מדבר מהם אז התחיל להבין בפועל יותר בהתפעלות עליהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "ואכן בשער ההקדמות, בדרושי א\"ק כתוב להדיא כי א\"ק הוא בחי' זו\"ן , מ\"ה וב\"ן , בערך הקודם, עכ\"ל, והרש\"ש הביא את זה ובונה על זה (רחובות הנהר דף ג ע\"ב).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "בספר לקוטי תורה, שכל כתבי האריז\"ל , פרשת בראשית ד\"ה למה התחילה התורה בב' כז\"ל ולפי שלפני א' אין רשות לדבר, שהיא נוגע במה שלמעלה ובמה שלמטה. וא' נגד עולם אצילות שהיא עולם הראשון, והיה מקום לאדם לחשוב קודם לזה מה היה, לכן התחיל התורה בב ', שהוא נגד עולם הבריאה, שהוא עולם הב', להורות כי זאת התורה הוא מעולם הבריאה, לכן אמר הלשון ברא, כי בזה העולם יש רשות לדבר, ולכן התחיל התורה בב ', ולפי שבעולם האצילות אין לנו רשות לדבר, וכ\"ש בשלמעלה הימנו, לכן התורה שהיא נגד עולם הראשון עולם אצילות, אין שייך בו רק מחשבה, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "ובשטחיות נראה כאילו סותר א\"ע מיניה וביה, שבתחילה כותב שרק למעלה מהא' אסור, ולכן לא התחיל עם א' כי היו שואלים מה לפניה, שמשמע שבא' עצמו יש רשות, ואחר כך כותב שבא' גופא אין רשות. וי\"ל שגם בריש דבריו שכאילו מותר בא', עם כל זה לא שייך דיבור רק מחשבה כמו שסיים לבאר. אכן כל הדברים האלו תמוהים מאד, כי הלוא כל כתבי האריז\"ל מדברים על עולם אצילות ואפילו למעלה. וע\"כ כוונתו אינו לשטחיות הלימוד. ובלימוד אמיתי כזה אין שייך דיבור באצילות, רק מחשבה, ולמעלה מעולם אצילות אסור אפילו מחשבה, אבל יתכן שעל כל פנים לימוד שטחי אפילו בדיבור תהיה מותר, ועל כן מותר ללמוד מענין עולם המלבוש וכדומה. וקצת ראיה לדברי מסוף דבריו שם ז\"ל והיינו נגד ד' עולמות, וכנגדם אמר הכתוב, אז ראה – מחשבה. ויספרה – הרהור. הכינה – דיבור. וגם חקרה – מעשה. אח\"כ ויאמר לאדם, עכ\"ל. הרי שלאחר כל הד' עולמות יש בחי' אמירה בעלמא שמספרת מכל מה שלפניה, ודו\"ק .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "ובעיקר הגדר מה כן מותר ומה אסור, ומה שבאמת מרבים ללמוד מעולמות שהם בחי' כתר, הרמח\"ל ביאר היטב בספר אדיר במרום עיין שם (ובספר זה הרמח\"ל גילה יותר למעלה מכולם).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "וכונתו היה כמו כן אפלו בידיעת האמת למעלה למעלה יש עוד גבוה מעל גבוה בלי שעור וערך וכו ', כי לגדלתו אין חקר, וענין זה אי אפשר לבאר בכתב, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "עיין בספר עמק המלך (שער ו' – עולם התוהו – פרק כט ) ז\"ל הגם שיש דוגמת אחרת יותר גבוה מזה, כמו שנמצא בזוהר תרומה, שאומר: שמתוך דבריו משמע למבינים שאויר קדמון עם כל מה שבתוכו הוא בערך מלכות לגבי הגליפו , שהוא סוד אין סוף המוקף הנקרא גליפו והמלבוש, לערך זעיר, ואין לנו רשות לדבר למעלה מזה, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "רכח . שמעתי בשמו שאמר: בודאי נמצאים כשרים אף על פי שאין להם התבודדות. אבל אני קורא אותם \" פלייטיס \" מבהלים ומבולבלים. ופתאם כשיבוא משיח ויקרא אותם יהיו מעורבבים ומבולבלים. אבל אנחנו נהיה דומים כמו האדם אחר השנה שדעתו נוחה ומיושבת היטב כן תהיה דעתנו נוחה ומיושבת עלינו בלי מהומה ובלבול , ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "צ\"ב רבינו אמר שהוא קורא אותם מבהלים , משמע שעכשיו הם מבהלים , ואמר כאשר יבוא משיח ויקרא אותם, יהיו מבולבלים, משמע שרק אז. ולכאורה הענין שעמוק בעיקר עצמיותם הם מבוהלים, ויש על זה הרבה כיסוים בהנהגתם, אבל לפני משיח העצמיות מופיע בכל תוקף.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "שיחות הר\"ן רלב : העקר הוא הדיבור ע\"ש . יש להביא סמוכין לזה מהמדרש רבה (ויצא פרשה עא ) אמר רבי יצחק רחל היתה עקרו של בית, כמה שנאמר, ורחל עקרה, עקרה רחל, ע\"כ. וידוע שרחל מכוונת כנגד הדיבור ולאה מכוונת כנגד המחשבה. הרי מבואר שהדיבור עיקר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "במקום אחר הארכתי קצת כי מבואר שעיקר מציאות העולם שאנו נמצאים הוא בבחינת הז ' הבלים של הפה העליון, עיין בזה באריכות בספר אדיר במרום (פרק כ – עמ' תרעה, מכון רמח\"ל ). שמחמת סתימת הפה היה שבירה וכו ', ולכן בודאי העיקר הוא הדיבור.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "וע\"ע בריש ספר לקוטי תורה של כתבי האריז\"ל שהאריך לבאר כל מעשה בראשית שבתחילה נבראו אדם דבריאה ואדם דעשיה , וז\"ל חוץ מיצירה, שעלה תחלה במחשבה, להיות העשיה נקבה ליצירה, וגם שלא ירדו העולמות אלא עד מלכות שביצירה, והעון גרם לירד, ע\"ש באריכות. הרי שהעיקר הוא בחי' יצירה שהוא בחי' דיבור.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "ויש עוד כמה הוכחות שעולה על מחשבתי, ובעזה\"י אכתבם בהזדמנות.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "גם ספר לי האיש הנ\"ל שרבנו צוה לו שיהיה לו התבודדות שתי שעות ביום. שעה אחת שילך וישתוקק ויכין עצמו לדבר ויערך לבו לכך, אחר כך ידבר שעה אחת, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "בעזה\"י עוד אזכה להרחיב דיבור על ענין הכנה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "רבינו הראה ענין התבודדות ממש\"כ ויצא יצחק לשוח בשדה, ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת חיי שרה, שדרש כמה אופנים בתיבת לשוח , וביניהם דרש שהוא נוטריקון שעתים וחצי, וכתב שוח בגמטריא מט\"ט שר היצירה (-וידוע שעולם יצירה כנגד הדיבור), שהוא העבד שיצא לקראת יצחק רבקה (= תפל\"ה ) עיין שם. עוד כתב שם ז\"ל ' לשוח בשדה' מכאן נרמז סוד אדם שלם ר\"ל – אל\"ף דל\"ת מ\"ם הוא בגימטריא תרכ\"ה מנין שו\"ח בשד\"ה וכו' עיין שם שזה מנין אברים החיצונים והפנימים עם כל גידים של האדם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "רלג . ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל. הינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבש , וכן בכל כיוצא בזה דבר גדול ודבר קטן. על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך על כל מה שיחסר לו אף על פי שהעקר להתפלל על העקר, דהינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך, עף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל. ואמר: שמי שאינו מתנהג כך, אף על פי שהשם יתברך נותן לו וכו' וכו '. וכן שמעתי אנכי גם כן מפיו הקדוש על דבר קטן ופחות מאד שהיה קצת מוכרח לי. אמר: תתפלל על זה להשם יתברך. ועמדתי משתומם. כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם יתברך על דבר פחות כזה. וגם כי לא היה מוכרח ביותר. ענה ואמר (בלשון תמה): אין זה כבודך שתתפלל להשם יתברך על דבר קטן כזה?! ואחר כך ספר מעשה קטנה מענין בטחון אפלו על דברים קטנים מאיד אחד ממז'בוז '. והכלל שעל כל הדברים שבעולם צריכין להתפלל להשם יתברך, וכן מבאר באלף בית עין שם (תפלה אות לז ), עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "וכן ראיתי סיפור מובא על ר' פנחס קוריצר ז\"ל שפעם ראו אחר שסיים שמונה עשרה שמעו שהוא ביקש מהשם יתברך למצוא שפחה עוזרת בבית. ומבין חסידיו היו מקובלים גדולים ולא מצאו ידיהם למה יכול להתכוון בזה, ושאלו אותו, וענה להם כפשוטו שאשתו צריכה עוזרת בבית כי קשה עליה וכו' ועל כל דבר צריכים לבקש מהשם יתברך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "וברוך השם שזכינו לדיבור חשוב זה מרבינו הקדוש להאיר לנו את האמת ודרך האמת, כי כבר מצאתי מפרשים שהסתבכו בזה רחמנא ליצלן, משום דאיתא במסכת ברכות ריש דף סא . ואמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב\"ה שנאמר (קהלת ה:א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ע\"כ. והנה רבו המפרשים, ובאמת יש לפרש שאין זה ציווי אלא הנחה, שלהיות שהלקים בשמים ואתה על הארץ, כל מה שתדבר לעולם יחשב רק מעט. ועיין במפרשים כמה דרכים בזה, המהרש\"א פירש שהוא קשור למה שמבואר למעלה, ליזהר מלערער על קורות חייו שהרי הכל לטובה. ובחידושי הרא\"ה (ד\"ה ולעולם) ביאר שאפילו אדם שיודע שהוא צדיק גמור לא יתפאר בכך, אלא יהא נראה בעיניו שעדיין לא הגיע אפילו לחלק אחד ממה שמחויב לעשות, וזה הכוונה שיהיו דבריו מועטין , שירגיש הוא שפל. וכעין זה פירש בספר מעון ברכות, שהאדם שהגיע למדרגה עליונה ראוי לו לעמוד לפני המקום ולהתפלל בענוה וכניעה וכו '. וכן זוכרני שהריז'נער תירץ את דרכו על פי הפסוק הזה, שכאשר יש לאדם הכרה שהאלקים בשמים והאדם על הארץ, אז אדם כזה עליו לצמצם דבריו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "אמנם בפירוש מאמר זו גם ראיתי שכמה הוציאו מזה כמה מסכנות לא טובות רחמנא ליצלן, כאילו חס ושלום לא להתפלל הרבה , ומובא מספר בן יהוידע (ד\"ה לעולם): שהתפילה שאם מתפלל על צרכיו אין בה צורך כי הקב\"ה יודע הנסתרות ויודע העתידות ויודע מה שצריך לאדם יותר ממה שיודע האדם על עצמו, והצורך בתפילה הוא כדי שיתברר על ידה אמונת האדם בהשגחה העליונה [וחלילה לומר כדבריו, והרי רבינו כבר גילה שהתפילה גם כן עושה הכלים שבהם השם יתברך מוריד השפע, בסוד אני], כי כשהוא מתפלל לה' על צרכיו, נמצא שמאמין הוא שהכל מסור בידו יתרך, ואפילו הטבע, והכל נעשה בהשגחתו, ולכן אין להאריך בפרטי בקשתו [-ואילו הזוהר הקדוש הקפיד שיפרט בדיוק ומפורסם דבר זה אפילו בספר בית הלוי כאשר העמלקים באו ללחום וכו']. ועל זה הזהיר שיהיו דבריו מועטים. ומה שבמואר ליעל (נ.) שירחיב את פיו בבקשתו כמו שנאמר (תהלים פא:יא ) הרחב פיך ואמלאהו , זה רק בדברי תורה, אבל על צרכיו יקצר, והקב\"ה יתן כל הפרטים הצריכים לו, אפיל ושלא פירש אותם בתפילתו, עד כאן ראיתי מובא מדבריו. השם יצילנו, ויכפר בעדו כי לא זכה לדעת מרבינו כל כך (וכמו שמבואר אצלנו על פירושו במסכת סנהדרין על מה שכתוב אדם לעמל יולד). ודברי רבינו הקדוש ברורים מיללו, ומאירים לנצח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "שוב ראיתי פירוש שני מהספר בן יהוידע הנ\"ל שגם כן עדיף לא להזכירו, אמנם בסוף הוא כותב שנראה לו שכל הקפידא היא בתפילה בקול, אך בלחש מותר להאריך, ואם כן יתכן שזה מוסב גם על הפירוש הראשון שלו הנ\"ל. וזה ממתיק קצת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "רלה . כבר מבאר בלקוטי תנינא סימן מד שרבנו ז\"ל הזהיר מאד לבלי להחמיר חמרות יתרות בשום דבר וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "עיין במסכת פסחים (צא:) א\"ר יעקב א\"ר יוחנן אין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול, ופרש\"י ז\"ל ידקדקו בו, משום שאינן בני תורה יחמירו עליו לדקדק ויפסילוהו על חנם, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "וע\"ע לעיל אות עו שרבינו כתב ללמוד בלי דקדוקים ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "אכן בענין תיקון הברית רבינו אמר לדקדק ככל האפשר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "ועיין בליקוטי מוהר\"ן תורה סב:ב שכז\"ל אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב\"ה עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והי' מדקדק מאוד לכוין את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ\"כ, ואינו מדקדק כ\"כ וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "ובהספד לאמא שלי הכ\"מ ביארתי שמבואר שהיכא שעוצם הכרה וידיעה במציאות השם מביא האדם לדקדק, הרי זה מעולה, וזה המכוון. אבל לא להיפוך, לא לדקדק סתם אפילו כדי להשיג הידיעה, כי לא זה הדרך לבוא ולהשיג הידיעה. ולכן רבינו הזהיר נגד הדקדוקים, ואפילו אמר על עצמו שאין לו את הדקדוקים, כי כן היה דרכו לתפוס דרך הפשוט, וכמו שאמר על עצמו (חיי מוהר\"ן קנח) בליל שבועות כאשר היו מביאים לו אוכל, מנה אחר מנה, והוא היה עוסק בלימוד, ואמר שהם מחזיקים בו שהוא לומד על מנת לדעת לאכול, כדרך הגדולים, ואילו הוא אוכל על מנת שיהיה לו כח ללמוד, כפשוטי העם. אכן כאשר האדם יזכה לידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו כנ\"ל אז מאליו הוא כבר יעשה כל הדקדוקים, ולא יהיו נחשבים כעסק בקטנות כלל. וכמו שרבינו גילה בענין תיקון הכללי (ליקוטי מוהר\"ן כט:ד ) ז\"ל ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, וא\"א לתקן אותם, כי יש דיקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו, בכן צריך לתקן כלליות הגידים, שהוא בחי' (דברים ד) ויגד לכם את בריתו, ואז ע\"י תיקון הברית שהוא כלליות הגידין, נתתקן ממילא כל הלאווין שעבר, ונמשך להם לבנונית וכו' ויורה כחץ לבנונית ותיקונין לכל פרט ופרט כפי צורכו, ואפי' למקומות הצרים והדקים, כי יש מקומות צרים ודקים שא\"א לבא לשם שום תיקון כ\"א ע\"י תיקון הכלל וכו' ע\"ש. [ והשתא דאתית להכי, נראה כאילו הדקדוקים הם מאת ה', שאדם מדביק עצמו להשם, וממילא בא לדייק. כי ודאי השם יתברך מדייק בהשגחה בתכלית הדיוק].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "וע' בהקדמת ספרא דצניעותא (זהר פרשת תרומה קעו .) אמר רבי יהודה אי כלילן הני, מכלהו עדיפי . אמר רבי שמעון הכי הוא למען דעאל ונפק. מתלא לבר נש דהוה דיוריה ביני טורין , ולא ידע ביורי מתא, זרע חטין ואכיל חטי בגופייהו . יומא חד עאל למתא , אקריבו ליה נהמא טבא, מאר ההוא בר נש, דנא למה, אמרו נהמא הוא למיכל, אכל וטעם לחדא לחכיה, אמר וממה אתעביד דא, אמרו מחטין, לבתר אקריבו ליה גרי צ ין דלישין במשחא , טעם מנייהו , אמר ואלין ממה אתעבידו , אמרו מחטין וכו' אמר ודאי אנא מארי דכל אלין, דאנא אכיל עקרא דכל אלין, דאיהו חטה . בגין ההוא דעתא , מעדוני עלמא לא ידע ואתאבידו מנה. כך מאן דנקיט כלל, ולא ידע בכלהו עדונין דמהניין , דנפקין מההוא כללא , ע\"כ. והנה מסוף הדברים מבואר כדברינו, שצריכים להבין את הכלל כל כך עד שידע אותו לכל פעולותיו ותוצאתיו . וזה למאן דעאל ונפק, שהוא חי את התורה והסודות האלו למעשה, וזה בחי' הידיעה שרבינו דיבר עליה, שיודע בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו והקב\"ה עומד וכו '. ולכן ממילא יבין מהכלל כל מה שצריך למעשה. אכן מאן דלא עאל ונפק לא ישיג את המבוקש בלימוד רק את הכללים שם, והוא יצטרך ללמוד מכל שאר המקומות, אין זאת אומרת שיעסוק בדקדוקים ופרטים ממש, אלא יצטרך לרכוש ידיעות בהפעולות והתוצאות. שצריכים לעשות כאלו, כאלו הוא חי את זה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "ועוד עיין בספר אדיר במרום (תל- תלא , מכון רמח\"ל ) בענין ראית העינים , ז\"ל כי הפרטים הם חלקי הכלל, ובנשמה מושרש הכל, הכלל והפרטים. והנה בכל פרט שתראה, תסתכל עליו עד שתדבקהו וכו' ואמר לך ענין הכללים איך נודעים. כי באמת מציור הפרטים בכח ההסתכלות עליהם, יצטייר גם הכלל הבונה אותם, כי שורש הכלל גם כן מושרש בנשמה. וסוד הדבר, כי אף על פי שלא נמצאים בעה\"ז אלא הפרטים, אך בשורש דהיינו במאורות יש כח הכלל וכח הפרט, וכן מושרש גם כן בנשמה וכו' וכו' כי מכח הפרטים מצטייר בנשמה ציור הכלל ואז היא יודעת, ע\"ש. הרי שיש כח בראית הפרטים לחזור להיות כלל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "ויש לעיין בזה גם כן בענין יחוד היראה של הרמח\"ל שבו הוא כותב שכל מי שירא את השם יתברך ביראת הרוממות תקיפה, מיד נחתם בחותם ומגלים לו סודות ע\"ש. ולפי זה צע\"ק למה הקפיד במכתבו שהלוה להיחוד ז\"ל הזהר והזהר מאד ושמור את נפשך, ולא תכוין זה היחוד עד שתדעהו בעל פה, ותחזור עליו כמה פעמים עד שתהיה שגורה בפיך, ותדע מקודם כל פירשו של מאמר ע\"ש. אם באמת החותם והגילוים הם ממילא, למה יש כל כך הקפדה על כל הפרטים. ולכאורה הענין כמו מי שפותח סכר של הרבה מים, שמיד עצומה של מים משתחרר ושוטף בכח אדיר, וחייבים להכין היטב דרכי מסלול לזרימת המים. והרי כאשר באים מכח עוצם הכלל היטב, אז כבר צריכים לדעת לדייק ולדקדק היטב. ומענין לענין זה קרוב לענין וסביביו נשערה מאד, מה שהקב\"ה מדייק עם הצדיקים, ו באשר משפטו שם פעלו (יבמות עח ).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "וי\"ל בזה לשון חז\"ל בריש פ\"ו דמסכת אבות, ומלבשתו ענוה ויראה, כי יש דרך להשיג ענוה על ידי הליכה והנהגה תמידית של ענוה כמפורש באגרת הרמב\"ן, כל דבריך יהיו בנחת, וראשך כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ וכו' ע\"ש. והרי בזה האדם עוסק ללבוש את מדת הענוה. אכן על ידי לימוד תורה לשמה זוכה שהענוה מלבשתו – השראה של ענוה ויראה. ואז הלומד, מכח עוצם ההשראה יבוא לקיים כל דקדוקי הליכות ודרכי ההנהגה של ענוה ויראה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 49,
      "he": "רלה . שאיתא שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת, שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקים אותה המצוה עם כל החומרות והדקדוקים וכו' ע\"ש. עיין מסכת שבת ( קיח :) אמר רב נחמן תיתי ( תית\"י ע\"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה) לי דקיימית שלש סעודות בשבת וכו' וכו' אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה , אבוך במאי זהיר טפי וכו' ע\"ש. ופרש הריטב\"א [החדש] שבמצוות אלו הם דקדקו מאד לקיימם בכל פרטיהם בשלימות, וכתב שכל תלמיד חכם ראוי שיקח לו מצוה אחת לדקדק בה לקיימה בשלימות, וכך פירש בספר חרדים (סוף הפרק על חיבת ארץ ישראל), ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 50,
      "he": "(סבא סיפר על ר' ישראל קרדונר שהיה לו הרבה חומרות על פסח, שלכאורה זה בניגוד לדרך ברסלב, ואולי זה היה המצוה שלו). ועיין לעיל אות עה , שכן מצינו בתפלה, שכל אחד מתעורר וזוכה להתפלל בכונה חלק מהתפלה כפי בחינתו, ועמש\"כ שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 51,
      "he": "בציונים של רא\"ק ציין לספר החסידים תקכט , ולפירוש המשנה של הרמב\"ם מסכת מכות ג:טז (וכ תבתי את זה, כי בטעות כתבו ג:טו). וזה לשון הרמב\"ם מעקרי האמונה בתורה כשיקיים אדם מצוה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה , ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 52,
      "he": "ועיין בלקוטי מוהר\"ן תורה רפ\"ב, ומה שביארנו שם, ומה שהבאתי מהרמח\"ל, שלכל יהודי יש נקודה טובה בשורשו, וידוע כבר מהאריז\"ל ששים רבוא נשמות ישראל מששים רבוא אותיות התורה, הרי פשוט שלכל יהודי יש ענין להתחזק ולהשלים נקודת שרשו בענין שלו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 53,
      "he": "והנה עיין במסכת מכות (כד.) שמבואר שם בפירוש הקונטרס גישה ממש להיפוך, שחז\"ל רצו להעמיד את כל התורה על אחת, כי בדורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 54,
      "he": "וכעין השני אופנים האלו מצינו בענין החזקת ממון, שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו (חיי מוהר\"ן אות תצט ) ורבינו היה משתוקק לזכות אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ\"ל (חיי מוהר\"ן תק). אכן עם כל זה רבינו העדיף (חיי מוהר\"ן אות תקא ) שיהיה לאדם פרנסה , כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת בשאר עניני עבודת השם, ואעפ\"כ אמר שהעקר הוא בטחון עיין שם. וממש מבואר היטב כנ\"ל, שמצד אחד חז\"ל רצו שיתפסו את העיקר שבו כלול הכל, ולאידך גיסא יכולים לזכות הכל דרך מצוה אחת, וזה הדרך היועץ כמש\"נ .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 55,
      "he": "בענין אישה חומרה בפסח איך להתנהג וכו' וכו' כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתרו אפלו בפסח, וכו' וכו' בלי לחפש לחדש דוקא חומרות יתרות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים וכו' וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 56,
      "he": "כבר הזכרתי לעיל שר' ישראל קרדונר שמר הרבה חומרות בפסח. ובספר מגלה עמוקות (מהדורה תנינא, פרשת וירא, סוף ד\"ה ומה שאמר, כז\"ל וקיים אברהם כל החומרות של אחרונים בפסח, ע\"ש לעיל שתיאר הזהירות והזריזות של אברהם אבינו להישמר מחמץ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 57,
      "he": "רלז . אמר שצריך להזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום אפלו בדרך ליצנות וכו' ואין בלבו כלל לעשות זאת, אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו ח\"ו אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 58,
      "he": "עיין באגרא דפרקא (עם ביאור הצבי והצדק, עמ' 157) ז\"ל ותעיין בזה בספרי תלמידי הבעש\"ט , ועיין בספר חסידים (סי' תע\"ט ותרל\"ז – ( רלז !)) הזהיר שלא יוציא אדם מפיו שום דבר לא טוב אפילו דרך גוזמא, שכל דבור בודאי לא יצא לריק, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 59,
      "he": "רמא . שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול. ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית, ע\"כ [-רבינו בכלל לא רצו שאנשיו יהיו מלמדים, עיין לעיל רמ , ובספר חיי מוהר\"ן תסה , תקצא ].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 60,
      "he": "עיין במסכת גיטין ו: בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן (יואל ד:ג) ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו, וכתב ליה בלא שירטוט.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 61,
      "he": "פרש\"י ז\"ל שהיו משתהין בארץ ישראל ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה, שנקל בעיניהם ילדים וילדות, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 62,
      "he": "ותוספות פירשו ז\"ל לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה, בשביל מזונות, ועוד כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 63,
      "he": "ועמש\"כ שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 64,
      "he": "רמג . בענין שיר השירים שכולל כל הרפואות, עמש\"כ בהקדמה לשיר השירים.",
      "en": ""
    }
  ]
}