Segment 1
כו. ודע שלעתיד מזכירין את האדם כלמה שלמד, אף עם שכח, ע"כ. רא"ק כבר ציין את הזוהר פרשת וישב עמ' קפה. ועיין בספר זיז שדי (עמ' יב) שמפרשו קצת. ועיין ספר המידות זכירה יא, שמי שיש לו שכחה יתן צדקה. והרי מבואר בכמה מקומות ומהן בפרק השותפין שמונבז גנז למעלה, שצדקה בחי' אמת, ובחי' עולם הבא.
Segment 2
רבינו מחזק כאן ללמוד תורה אף על פי ששוכח. ומצינו שכן משה רבינו חיזק את בני ישראל בענין זה, כי קי"ל (נדרים לח.) בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה, ובירושלמי (הוריות ג:ה) נתנו טעם לדבר, שהיה כדי להחזיר את הטפשים. וביאר שם הפני משה, שהכוונה בזה, שאלו הלומדים ושכוחים לא יאמרו למה לנו להתייגע וללמוד בחנם כיון שממילא נשכח, ועל זה משיבים להם ממשה שאע"פ שהיה שוכח היה חוזר ולומד עד שנתנה לו במתנה. והירושלמי קורא אותם טפשים, שאפילו אם לא זוכים לבחי' המתנה בעולם הזה, בודאי ראוי מאד מאד להתמיד בתורה, ובפרט מהטעמים שרבינו מגלה כאן.