Segment 1
נח: כשחושבין תורה צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה לחשב ולחזר במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאד, ולהיות נוקש ודופק על הפתח עד שיפתחו לו: יש דבר שפורח במחשבה כמו זריקה. ואחר כך פורח מהמחשבה וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל כנזכר לעיל, לרדף ולרוץ אחריה להשיגה (קיד): עכ"ל (וע"ע בנוגע לשיחה זו, חיי מוהר"ן אות סט).
Segment 2
ע' בספר אדיר במרום דף לט ז"ל: הנה כתיב: הלא כה דברי כאש נאום ה׳ (ירמיה כג, כט). והענין כי מי שמשים עצמו להשכיל על דבר אחד ולהתבונן עליו, הנה הענין ההוא נעשה אליו בסוד ה׳ אחרונה של השם, דהיינו נוק׳, תאת שורה עליו. כי כל ההשגות והפעולות הם הכל על ידי הנוקבא תמיד. וכמו השלהבת העומדת קשורה בגחלת וכל גווניה מתקשרים בה, כי היא להם כבסיס, כך בכח ההשכלה מתלהטים אליו כל הגוונים בה׳ הזאת. וסוד הגוונים הם יה״ו, והם מתלהבים והולכים, והאדם משיג מהם מה שיוכל להשיג. והוא מה שישיג באותו הפעם בדבר ההוא. ועוד יאיר היסוד בזה הבסיס שהוא הפסוק או המאמר שזכרנו, שהוא הגחלת, ואז יתפשטו ניצוצות לכמה צדדים. וכל ניצק נקרא עולם אחד, והם כמה עולמות מתלהטים מן הפסוק ההוא, בסוד ע׳ אנפין, ובסוד מ״ט פנים טמא ומ׳׳ט פנים טהור, ומשיגים מכל אלה מה שמשיגים, עכ"ל. וע"ש (דף נא בענין הרומח) ז"ל וכשאינו משיגם היטב ישוב ויכה הכאה אחר הכאה ע"ש.
Segment 3
ועיין בזה בספר דרך עץ חיים (הנדפס עם ספר מסילת ישרים) שכז"ל ונשוב לענין, כי האורות עומדים על האותיות, ובאותם האורות כלולות כל הבחינות הפרטיות שיש על כל אותו ואות, כאשר זכרתי. אך אין מגיע לנשמת הרואה את האותיות ההן אלא אור אחד סתום, כמו הגחלת. אך כשמתדל האדם להבין, וקורא וחוזר וקורא, ומתחזק להתבונן, הנה כל כך מתלהטים האורות ההם ויוצאים כמו שלהבת מן הגחלת בנשמה. עול זה אמר התנא (אבות ה:כב) הפוך בה והפוך בה דכולה בה, כי צריכים העוסקים להיות הופכים והופכים, עד שתתלהב כמעשה האש ממש, עכ"ל.
Segment 4
ובענין זה שרבינו מתאר שהמחשבה בא לאדם ואח"כ פורח וצריכים לרדוף אחריה, נראה לע"ד שזה בחי' ביאה ראשונה שעושה כלי. (ומענין לענין ע"ע בספר אוצר החיים פ' נשא, והובא בספר בעש"ט אות א'קד, ושם א'קג, שבתחילה בעל החנות נותן לו לטעום מעט, ואח"כ הוא צריך לקנות ע"ש).
Segment 5
וכעין זה תמצא בלקוטי מוהר"ן תורה רסה בטעם שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך, שאז אור האחדות שלהם נתגלה בבחינת החיות רצוא ושוב, ע"ש.
Segment 6
ועוד י"ל שזה ענין המובא בבראשית רבה (ב:ה, סט:ז) ומבואר בספר אדיר במרום (עמ' תמד\תרעה) שכל הדברים נבראו בסוד בנוי חרוב ובנוי.
Segment 7
בענין שפורח וצריך להשיגה שנית, עמש"כ רמז לזה בריש ספר יחזקאל בענין נהר כבר, שהיה כבר.