{
  "bookId": "sichos",
  "part": "4",
  "torah": "עט",
  "title": "sichos עט",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/sichos/4/עט",
  "plainUrl": "/reader-plain/sichos/4/עט/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "עט. מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים, זה כמו למשל כלי מים, שמתחלה נראה כאלו המים צלולים, ואחר כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחיל להתבשל אזי מתבלבל המים, ומעלה הרתיחה כל הפסלת שהיה במים וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "עיין ספר שערי קדושה הובא בחק לישראל לערב שבת קודש פרשת לך לך בחלק המוסר. ז\"ל וגם יש רשע וכו' ואחר כך שב מרשעו וכו' ונתחייב שילקה על זדונו בזה העולם וכו' התחילו היסורים לבא עליו וכו' תמהו כל רואיו ממעשיו וחשבו בלבם שמא אלו היסורים הם פרי הצדקות וכו' ועושה תשובה כבר בטלו מלשמור אותם לעולם הבא, ונידון עליהם בעולם הזה, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "וע\"ע בליקוטי מוהר\"ן תנינא תורה קיז ז\"ל שלפעמים יש באדם טמאה טמונה, שאין יודעין לה שום תקון וכו' ועל כן זהו טובה מה שארע לו כשמתקרב אל הקדשה, כי יוצא ממנו הטמאה הטמונה הנ\"ל ,כי אזי כשיוצאת, יכולין למצא לה תקון , מה שאין כן מקדם כשהיתה טמונה ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ונלע\"ד שכל זה לענין התעוררות קצת פסולת, אכן יש עוד ענין שהרמח\"ל מדגיש (עיין קל\"ח פתחי חכמה, פתח מט:ב ובעוד מקומות), שעיקר מציאות הרע כנפרד בפני עצמו, לא היה ולא נתהוה בשבירת הכלים אלא רק אחר כך בהתחלת התיקון, כאשר מעולמות בריאה יצירה ועשיה, נעשו מחדש אצילות בריאה יצירה עשיה, אז נשאר התחתית של עשיה לבד, והרע עמד ונתהוה בפני עצמה. ונראה שזה מרומז גם כן בלשון המשנה (אבות ה:טו) ארבע מדות בתלמידים וכו' קשה לשמוע ומהיר לאבד זה חלק רע, עכ\"ל. דהיינו שזה קורה לאנשים שכאשר התחילו כבר לתקן ולבנות בקדושה, לא שיש להם רק שבירה, אלא מתגלה בהם ממש חלק רע. ויש להם נסיון גדול לעלות מזה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "ויש לציין עוד סיבה, והוא המבואר בספר אדיר במרום (עמ' תקב – מכון רמח\"ל ) שבהיות החטאים גורמים לסתימת העינים של ז\"א, העינים מכוסים ואין פעולה נמשכת מהם, רק כאשר יפתחו – וזה על ידי השגת גדלות, אז כל הדינים שנאספו שמה ימטירו מעטה ר\"ל, וכתב שם (עמ' תקג ) גם העושה תשובה יגרום פקיחת העינים , כי ימשיך בזכותו מוחי הגדלות והעין נפקח עליו לטובה. כי האדמימות ממילא הלך לו, בהמחות החטא שהיה גורם אותו וכו' ע\"ש. הרי מבואר שמי שלא זכה לעשות תשובה שלמה לגמרי, הרי על ידי התשובה שהוא עושה הוא יגרום לפקיחת העינים , אבל יהיה נשאר שם דינים מהחטאים שלו, וכיון שעכשיו העינים פקוחות לא ימנעו מלבקרו ר\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ועוד יש לציין למה שכתב המהר\"ל (נתיבות עולם, נתיב הליצנות פ\"א) ז\"ל וישב יהודה וישראל לבטח (מלכים א:ה:ה) ויקם ה' שטן לשלמה (מלכים א:יא:יד, ובמסכת סנהדרין קו. דרשו הפסוקים כאלו הם סמוכים ע\"ש אמר רבי יוחנן, כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער שנאמר וכו ', והביא שני הפסוקים האלו ) כי האדם כאשר האדם עצמו הוא בשלמותו ויש לו ישיבה ומנוחה, ואז השטן הוא ההעדר , שהוא השטן, כאשר ידוע כי השטן הוא ההעדר שהוא דבק בנבראים, אבל כאשר אינו בשלמות אין דבק בו ההעדר כל כך, ואלו דברים ברורים וכבר הארכנו בזה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "וע\"ע בספר המדות ערך תשובה אות עה . ז\"ל מה שאנו רואים שמי שמתחיל לעבד את ה' יסורין באין עליו, זה מחמת שהתחיל מתוך יראה של צדק, ע\"כ. ו דברי ו מבוארים באריכות בלקוטי מוהר\"ן תורה פז, ומבואר שאף על פי שבדרך זה יקבל יסורין , עם כל זה הוא הדרך הנכונה, כמבואר שם. ולכאורה כאן בשיחות מבואר שזה לכל המתחילים אפילו לא מתוך יראה של צדק, אכן י\"ל שלא אמר שזה יסורים ממש, אלא הרהורים ובלבולים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "וע\"ע במסכת תענית דף ח. אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו [ פרש\"י : שמכשיר ומקשט מעשיו] מלמטה מצדיקין עליו [ פרש\"י מדקדין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו, כדי למרק עונותיו] הדין מלמעלה שנאמר (תהלים פה:יב ) אמת מארץ תצמח [ פרש\"י : אז] וצדק משמים נשקף [ פרש\"י צדקה אין כתיב אלא צדק דמשמע דין]. רבי חייא בר אין אמר רב הונא מהכא ( תלהים צ:יא) וכיראתך עברת ך [ פרש\"י : על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך, כדי למרק עונותיו] . ריש לקיש אמר מהכא (ישעיה סד:ד ) פגעת את שש ועושה צדק [ פרש\"י : במי ששמת ועושה צדק שהן העושים כך] בדרכיך יזכרוך [ פרש\"י : אתה פוגע בו אם חוטא כלום, כמו ויפגע בו וימת. קרא הכי הוא – פגעת את שש ועושה צדק, והן העושין כך, בדרכיך יכזירוך , באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין יזכירוך לטובה, ואומרים, הן אתה קצפת, בשביל שחטאנו, בהם, עולם ונושע, בשבילם נושע לעולם הבא] הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "בליקוטי מוהר\"ן עד מביא הגמרא הנ\"ל שעל כן המתחיל להתקרב מרחיקים אותו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ועיין קידושין לט: כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "שיחות הר\"ן פג. ז\"ל כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואין שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמן יודעים שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים שכשמפחידין את האדם מאחריו , שבאין עליו מאחוריו פתאם בבהלה בקול פחד, אזי הוא תכף מתפחד מאד קדם שמתחיל הדבר לכנס בדעתו כלל. שעדין אינו יודע כלל שום דבר כי באו עליו פתאם מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תכף ומיד קדם שהתחיל הדתע לידע מענין הפחד. ומאחר שעדין לא התחיל דבר הפחד לכנס בהדעת כלל, אם כן איך שיך להתפחד? אך באמת עקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר עצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד, וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "יסוד זה ממש מפרש את הגמרא במסכת קידושין דף כד: ת\"ר הכהו וכו' כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות, אמר רב שמן לרב אשי, למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' א\"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה, ע\"כ. פרש\"י ז\"ל וכי מבעית מדעתי הקא מיבעית , שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "שיחות הר\"ן פה: מבואר שדיקא כאשר האדם מתחיל לטהר את עצמו, דיקא אז הוא רואה את כל הפסולת. וע' ברמח\"ל בספר פתחי חכמה ודעת (נדפס בספר שערי רמח\"ל שגילה שורש ענין זה, עיין שם סי' לה, ואביא קצת מדבריו הקדושים ז\"ל הנה הכלים בהיותם בפני עצמם בלא האור, לא היה השורש הוא (של הסטרא אחרא פוגם בהם, כי כבר בעצמם הם כך (-מוגבלים כדי שיוכל השורש ההוא לימצא בהם . רק בבוא האור, שהוא בבחינה מה שאין בו קליפה , אז לא יוכלו להתחבר ביחד האורות והכלים. ועל כן יצטרך שידחה מן הכלים אותו הדבר המעכב עליהם. ואז ישתוו עם האורות ויתחברו יחדיו וכו' ע\"ש .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "ומבואר עוד שם, שאפילו זה השבירה היה רק שורש להס\"א , אבל עוד לא יצאה, עד עולם התיקון, כי אז הכלים שנפלו לג' עולמות בריאה יצירה עשיה, נעשו מהם ד' עולמות אצילות בי\"ע , ונמצאת עשיה שניה תחתונה מהראשונה, ומסופה הרע יוצא, הרי שרק מכח הסדר שהיה נעשה בעולם התיקון, יצא מזה הסטרא אחרא .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "ועוד עיין בספר אדיר במרום (עמוד נה שמפרש שם הזוהר הקדוש (פרשת פנחס רלח : ברעיא מהימנא ז\"ל אדהכי הא רעיא מהימנא נפיק מההוא סלע ואמר, בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך וכו' ודרך המאמר הזה עמוק, כי איך נבין שירצה הרעיא מהימנא ללכת להסתתר בכל מקום אשר יוכל מלפני בוצינא קדישא, וכי היה מכריח אותו או מיצר לו? אך הענין הוא, דע כי השכינה נסתרת בתוך הקליפות. וכאשר יתעורר עליה המלך לבקש אותה, הנה לא תמציא עצמה מיד, אלא אדרבא נכנסת מקליפה לקליפה, כדי שיצטרך כביכול המלך ללכת בכל הקליפות למצוא אותה , ואז כל קליפה נכנעת לפניו ונשברת. ונמצא שכאשר יוצאה על ידו אחר כך, אינה יוצאת מקליפה א' לבד, אלא מכל הקליפות. כי בראותה עת רצון והאהבה מתחזקת בסוד היחוד, אז הוא זמן שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (ירושלים פסחים י:ה . ולכן אפילו שלפי אותה קליפה שהיא שם לא היה צריך כל כך טורח, וכו' ע\"ש כל דבריו הנפלאים .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "ויש לציין עוד, למש\"כ בספר המדות ערך ענש אות א', שלפעמים כאשר האדם עושה מצוה מקבל עונש על מה שהוא לא עשה אותה מקודם. אבל כאן רבינו לא מדבר על עונשין .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "שיחות הר\"ן פה: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא וכו' ע\"ש כל הענין. ויש שם ציון של רא\"ק אות קסד אבל לא השגתי מה כתוב שם. ואולי הוא כבר ציין שם את מש\"כ בצוואת הריב\"ש (סי' ג' והובא בספר בעל שם טוב א'צו ) כעי\"ז ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "שיחות הר\"ן פז, מבאר באריכות מה דאמרי אנשי 'כל נער יש לו אשה נאה', ומבואר שפירושו בעולם הזה הוא ממש לגריעותא , שכיון שהנער לא משתמש בשכלו ומוחו, נשאר הלחות בהעצמות , וממילא כל אותו הלחות לוקחת אשתו, ומזה קונה לעצמה יופי. ואילו בקדושה יש דרך לשבח, בחי' הנה נער בוכה ביום הכיפורים, מיד ותחמול עליו, עם אתרוג יפה, ומבאר עוד שבכל הסוכות אנו עוסקים להמשיך הדעת הזו להאתרוג .",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "עיין מה שפרשתי בזה בס\"ד בפרשת לך לך עה\"פ הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ( יב:יא ).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "שיחות הר\"ן צא: סגולה להתמדה לא לראות שום חסרון בשום ישראלי, כי כל יהודי הוא אות בתורה ע\"ש , ועיין בזה בחיי מוהר\"ן אות לד . ע' באדיר במרום (עמ' קי-א) שמפרש שהתורה היא התפשטות מהמאורות להוציא הנשמות. והרי מבואר שכל מהות התורה היא המצאת הנשמות, ולפי זה בודאי הזכיה בתורה ממש תלוי בהכרת מעלת כל נשמה ונשמה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "ועיין בלקוטי מוהר\"ן תנינא תורה פג שכז\"ל ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא וכו ', ע\"ש שכדי לבוא לזה צריכים לבער השאור וחמץ שבלב האדם, שהוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור, ולומר זה נאה וזה לא נאה ע\"ש. והנה מסורה בידינו (וכן ראיתי לאחרונה מבערל העונג יום טוב, בהקדמה לספר שער אפרים) שתלמידי חכמים שבדור הם הננחים הפשוטים, ומבואר גודל הענין שיהיה אהבת חברים הננחים בלי להרהר אחר השני כל עיקר , וזה כדי לזכות לא רק להתמדה, השייך לכלל ישראל, אלא גם להתלהבות – וזה צריך שמירה גם על המחשבה והרהורים, כי התמדה רבינו תלה רק על הדיבור.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "והנה בחיי מוהר\"ן, מובא ששאלו את רבינו מה לעשות כאשר יש רשע, ורבינו הזכיר לו הענין של הנקודה טובה, ותורת אזמרה – תורה רפ\"ב. ואילו בלקוטי מוהר\"ן תנינא תורה פג רבינו גילה שכאשר אדם גדול מתבייש, שזה בחי' שפיכות דמים, והשכינה מכסה דמהון באהבה, ונתהפכין הזדונות לזכיות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכיות וכו' עיין שם. והוא פלא, איך הבושה של זה מהפך נשמה נפולה לצד זכות, ואולי מובן על פי הדרך השני להבין תורת אזמרה על פי הרמח\"ל עמשכ\"ש בס\"ד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "מובא מספר תפארת שמואל פרשת קרח – לפרש הפסוק בישעיה ( כז:ה ) או יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי, היינו מי שרוצה להתחזק עצמו בתורה הקדושה ש נקראת עז, על דרך ה' עז לעמו יתן (תהלים כט:יא ), יעשה שלום לי, צריך להיות באהבה ואחוה ורעות עם הכלל ישראל, כמו שכתבו חז\"ל (ירושלמי נדרים ט:ד) ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט:יח ) זה כלל גדול בתורה, ע\"כ.",
      "en": ""
    }
  ]
}