ז)

הר' סענדיר מטראוויץ הנ"ל נקרא בפי' כל הר' סענדיר הגדול דער גרויסר ר' סענדיר פעם אחד פגש בערב ראש השנה בא' מאנ"ש שהי' עשיר קמצן גדול וכשיצאו מהציון הקדוש דיבר הר' סענדיר אתו מענין צדקה ודיבר דברי התעוררות בהתעוררות והתלהבות כדרכו תמיד עד שהקמצן הנ"ל נתפעל ונתעורר מעצם דיבוריו ולקח הכסף שלו עם המעות ונתנו לר' סענדר שיתן לצדקה. ובשנה הבאה בערב ר"ה כשיצאו מהציון הק' ורצה הר' סענדיר ז"ל ליגש אליו לדבר אתו והתחיל הקמצן הנ"ל לצעוק בקולות שכבר הולך אליו לגזול אותו "ער גייט מיך שוין בא ראבווען כי ידע שאם יגש אליו וידבר אתו אזי אי אפשר להיות שלא יתן לו הכיס עם המעות שלו כי אז כבר אין לו שום בחירה וע"כ נתן לעצמו עצה זו שלא יניחנו ליגש אליו כלל: