א)

הרב ר' ברוך אפרים על הנ"ל נתן לו הרב מטשערין ז"ל שני אלפים אדומים עבור הדפסת הפרפראות לחכמה וליקוטי עצות חדש ושאר ספרים קטנים (מלבד על הספרים הגדולים כמו הליקוטי מוהר"ן וליקוטי תפלות שזה היה מעשה שהיה גביר אחד בברסלב שמו בעריל לייב נעכיליס ונתעורר בפתע פתאום לעשות דבר תיקון לנשמתו לנצח באשר התכלית הוא כי אין מלווין לאדם כסף וזהב וכו' וע"כ כאשר הכיר אנ"ש כי הם אנשים יראים וכו' וע"כ נסכם אצלו לשאול אותם מה לעשות עבור נשמתו לנצח ופגע בא' מאנ"ש המובהקים ודבר אתו כנ"ל והשיב לו האיש בהתעוררות ומאז התחיל לתמוך באנ"ש בתמיכות חדשות פרנסה מדי שבוע בשבוע וגם נתן כסף להדפיס ליקוטי מוהר"ן וכו' וכו') והוא נסע עם הכסף והדפיס והביא בחזרה ד' מאות אדומים והרב מטשערין אמר ז"ל בזה"ל מען דארף אליין שרייבין אין אלגין דריקין און אליין כציא טלואין קופין אין אליין לערנין כאומר שהבע"ד מונח א"ע על עניין רבינו ז"ל כ"כ שצריכין בעצמו לעשות הכל לכתוב ולהדפיס הספרים של רבינו ז"ל כידוע נסע בלי פספורט וגם ההדפסה בעצמה בלעמבערג היה בלי רשיון והיה לו טרחות ויגיעות ומס"נ הרבה עד שהדפיס ואח"כ חיפשו אותו עם הספרים ולקחו הספרים ונתנו אותם לכורך של ממשלה לעשות עם הדפים והריקען של ספרי ממשלה (אבל הר' ברוך אפרים ז"ל ברוב יגיעה והרבה בקשה ותחנונים אצל הכורך שהיה איש ישראלי שומר דת ואחרי נשיאת חן אצלו פעל אצלו שיעשה ערמה ויחזיר לו את הספרים ושיקח נייר פשוט לכתיבת ספרי הממשלה) ואת הר' ברוך אפרים בעצמו חבשו אותו בבית אסורים בכבלי ברזל והיה תפוס כך איזה זמן והיה יכול לבלות בתפיסה כל ימיו אבל השי"ת עזר לו שנעשה שריפה וברחו כולם וברח הוא ג"כ עד שעזר לו השי"ת שבא בחזרה עם הספרים