ד)

הר' יודיל כשנתקרב לרבינו ז"ל (ומובא בכוכב אור כמה מעשיות מהתקרבותו) והוא כבר הי' זקן ומפורסם גדול בעולם והוא הי' תלמיד מובהק של הרה"צ ר' פינחס מקאריץ זצ"ל. ורבינו ז"ל הי' קורא אותו בשמו בלי ר' כמו שהי' קורא לשאר התלמידים והקפיד ע"ז ורבינו ז"ל כשראה שיש לו חלישות דעת מזה קרא לו ר' יודיל ואח"כ כשנודע לו גדולת רבינו ז"ל הי' רוצה מאד שרבינו יקרא אותו בשמו יודיל כמו שקורא לר' נתן אבל רבינו ז"ל לא רצה. זה הר' יודיל הי' חתנו של הרה"ק ר' לייב טרעסטייזר שהי מתלמידים הגדולים של הבעש"ט ז"ל. ואכל אצלו קעסט ולא ערב לו המאכל פשוט שאכל אותו בקערה אחת ולא רצה לאכול הר' יודיל וסיבב הר' לייב את הקערה שלצדו לצד הר' יודיל והרגיש ר' יודיל אז בזה המאכל כל המטעמים שבעולם. וכשנסע הר' לייב לא"י הי' ענין שבא חית הים ורצתה לטבוע הספינה והי' רעש גדול על הספינה ויצא הר' לייב נגדה מעוטף בטלית ותפילין ותיכף החזירה עצמה לים.והר' לייב הנ"ל נפטר על הספינה ואמר שאלמלא הי' חתנו ר' יודיל אתו לא הי' מניח אותו ליפטר מן העולם. והר' לייב הנ"ל צוה שיקשרו אותו על הדף אצל הספינה ובמקום שיעמוד שם יקברו אותו וכשבאו לאיזמיר ועמד שם הבינו שצריכין לקברו שם. והבעל שבט מוסר כשנפטר הניח צוואה שלא להניח אצלו שום איש עד שיבא חכם אשכנזי מפולני' ויראו אצלו עמודא דנורא יקחו אותו אצלו וכן הוה והניחו אותו אצלו. וזה הר' לייב בא לרבינו ז"ל אחר הסתלקותו וביקש ממנו שיקרב את ר' יודיל וכב"ב של הר' לייב הנ"ל וכן הוה שנתקרבו כולם לרבינו ז"ל.