ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/75

Segment 1
HE:
הר' פינחס יהושע הנ"ל הי' איש מכובד מאד ובכל העיר אפי' המתנגדים כשהי' להם איזה דין ודברים בינם לבן עצמם או איזה פירוד בין איש לאשתו היו באים אליו שיעשה שלום ביניהם ותמיד היו הולכים ממנו שבע רצון. והוא הי' חכם גדול מאד. ופעם אחד באה אצלו האישה הנכבדה פייגא מנכדי רבינו ז"ל באשר שאישה נעכא "דין" רח"ל נתפקח מאד והולך בגלוי ראש ועכשיו הזמן שיושבים כל ישראל אצל הסדר בפסח (כי אז הי' בליל פסח באמצע הלילה) והוא יושב בגלוי ראש ומביט בספרי אפיקורסות (אין קיקט אין ביכליך) ולא עולה על דעתו כלל שצריך לעשות קידוש ולעשות סדר וע"כ היתה יושבת ובוכה עד שלא יכלה לעצור את עצמה ונכנסה בבכי' וצעקה לר' פינחס יהושע באמצע הסדר כנ"ל. אז נתעורר ר' פינחס יהושע ז"ל ונכנס אליו ומצא אותו יושב בגלוי ראש וקורא בספרי מינים. ודיבר אתו ר' פינחס יהושע ז"ל בחביבות בני מדוע אתה יושב פה והלא הזמן כעת לעשות סדר וכו' כמו שכל ישראל עכשיו והשיב לו שיש לו הרבה קשיות מדי על האמונה וכו' (כי הי' בעל מוח ומחקר ולמד מורה נבוכים ונכנס בקשיות גדולות עד שכופר באמונה רח"ל) ואמר לו הר' פינחס יהושע ז"ל בני לעת עתה תעשה סדר ותתנהג ככל ישראל ואחר יו"ט בחוה"מ תכנס אצלי ותאמר לי כל הקשיות שלך ואני בעזהי"ת אתרץ לך כל הקושיות. וכן עשה.ואחר יו"ט נכנס אצל ר' פינחס יהושע ז"ל ואמר לו הקושיות שיש לו ואמר לו ר' פינחס יהושע בני אפשר יש לך עוד קושיא אל תתבייש שאל בני שאל. ושאל לו וכן אמר לו עוד אפשר אם יש לך עוד שאל. אל תשאיר לך כלום, עד שגמר לשאול, ואמר לו שאל עוד והשיב שאין לו עוד מה להקשות (כי כבר הקשה כל הקשיות שלו) אמר לו לך לביתך ואני אתרץ לך בכתב כל הקושיות. ועשה הר' פינחס יהושע ז"ל שיר בכתב ובזה השיר הי' מתורץ כל הקושיות שלו ומאז נתהפך זה הר' נעכא לאיש אחר ונעשה צדיק גמור והי' נכנס תמיד בכל יום אצל ר' פינחס יהושיע ז"ל ואצל הרב מטשעהרין ז"ל (אעפ"י שהרב מטשעהרין ז"ל לא הי' שום אדם נכנס אצלו שלא ברשות רק הב"ב הי' נכנסים ואומרים לו זה רוצה ליכנס בשביל זה הדבר ועפ"י רוב הי' שולח תשובה שלילית רק לפעמים רחוקים הי' מניח לכנוס על איזה רגעים מעוטים כי הי' תמיד סגור ומסוגר בבית בחדר מיוחד לומד ומתפלל ועובד ה' ואפי' התפלה הי' מתפלל בחדרו ביחידות ורק הי' הולך לבית מדרשינו לשמוע קדושה וברכו וכו' אעפי"כ צוה על בני ביתו שאת נעכא יידין יניחו תמיד ליכנס בלא רשות באיזה זמן שהוא) והם עסקו עמו בתורה ועבודה וכו' וזה הר' נעכא נתקרב מאוד לר' אברהם ז"ל שהי' בעל מוח גדול וע"כ הי' אוהב מאד לשמוע החידושי תורה של ר' אברהם ז"ל שהי' בעמקות גדול ונפלא מאוד והי' נכנע וכפוף מאד מאד לר' אברהם ז"ל וכל דברי ר' אברהם ז"ל היו אצלו קודש ואעפ"י שהי' עשיר גדול מאד כי הי' לו הרים שהי' לוקחים אדני רחיים משם וכו' ואעפי"כ הי' נכנע ומקורב לאנ"ש והי' לומד ועובד ה'. וזה הנעכא אמר שמה שכתוב בהאידרא אנן בחביבותא תליא מילתא שאמר הרשב"י זיע"א להחברייא שלו. הלא זה הולך גם על אנ"ש כי רבינו ז"ל עיקר צוואתו הייתה שתחזיקו את עצמכם ביחד וכן אמר העולם ראוי לתמוה על האהבה שבינינו. והיכן מרומז בזה הנ"ל ואמר כך א'נ'ן' ראשי תיבות א'נשי נ'חל נ'ובע בחביבותא תליא מילתא העיקר תלוי באהבה שיאהבו א"ע זה את זה (אבל הבע"ד מניח א"ע על זה יותר מעל הכל כי אם הי' מחזיקין א"ע ביחד אז היו מקרבין כל העולם להשי"ת והי' נעשה גאולה שלימה וע"כ יש דיבור מרבינו ז"ל שאנש"ש לא יתחתנו א"ע ולא יסחרו ביחד כי הבע"ד מניח א"ע לארכו ולרחבו לעשות פירוד בין אנ"ש וכמו ששמעתי מאנ"ש שהרב עיקר צוואתו הי' לאנשיו שיבטלו היישות שלהם וע"כ אנשי חב"ד ע"פ רוב מבטלים ישות אחרים לא שלהם כי אדרבא יש להם יותר יישות ואנש"ש שרבינו ז"ל עיקר צוואתו הי' שנחזיק א"ע ביחס עפ"י רוב מניח א"ע הבע"ד ואינו מניח לקיים את זה כלל אבל אעפי"כ ידו על העליונה שבפנימיות אנ"ש אוהבים זא"ז אפי' אלה הנראים לשונאים זא"ז אוהבים א"ע יותר מהאהבה היותר גדולה שבין אנשים ידידים מחסידים אחרים שנראה שאוהבים זא"ז ומכ"ש וכ"ש בין אנ"ש שמחזיקים א"ע ביחד אז אהבה שבין א' לחבירו הוא יותר מאהבת אב ואם אח אחות איש ואשתו בן ובת. ומכ"ש שאנ"ש אוהבים את רבינו ז"ל עד שהיו אומרים להרוג א"ע על קידוש השם בשביל רבינו ז"ל. וסוף כל סוף יגמור רבינו את שלו ויתקן את כל העולם אכי"ר.